מנועי חיפוש
-
-
-
-
-
הבלוג של טל קמינסקי רוזנברג כלי חיפוש זה מאפשר לסמן תמונה או חלק ממנה, ולקבל תמונות דומות מבחינה ויזואלית, וכן מידע נוסף על הקטע המסומן, כמו איך הוא נקרא והיכן ניתן למצוא אותו ב"חיים האמיתיים". ניתן לסנן עוד את תוצאות החיפוש לפי נושאים המופיעים לצד התמונה לאחר סימונה. כלי זה מאפשר למעשה לחפש דברים שאנו אפילו לא יודעים איך קוראים להם, באמצעות מראם בלבד. כלי החיפוש קיים גם באפליקציה של פינטרסט לטלפונים ניידים.
-
IDMARCH הוא מנוע חיפוש למסמכי .PDF על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל למעלה מ- 18 מיליון מסמכי PDF . המנוע מחלץ מידע-על סמנטי מהמסמכים. מלות מפתח שמתארות את המסמך מוצגות ליד כול אחת מתוצאות החיפוש ולחיצה על כול אחת ממילות מפתח אלה מובילה למסמכים רלוונטיים בנושא. באופן זה אפשר לדפדף ולהגיע למידע רלוונטי נוסף. מקור וקרדיט : ד"ר יפה אהרוני
-
מנוע החיפוש המבוסס בינה מלאכותית Semntic Scholar נמצא בתנופת פיתוח משמעותית בימים אלה. לאחר שעלה לרשת בשנת 2015 עם כיסוי של 3 מליון מאמרים בתחומי הרפואה והמחשבים, כיום הוא מכסה מעל 178 מליון מאמרים בתחומי מחקר רבים. את מגוון תחומי המחקר ניתן לראות, ואף לבחור את התחום הרצוי לחיפוש, בלחיצה על התפריט הנפתח לצד תיבת החיפוש . הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג
-
-
ברחבי רשת האינטרנט ישנם מליונים רבים של מאגרי נתונים (datasets), כמעט על כל נושא שאתם מעלים על דעתכם. בשנה האחרונה גוגל הריצו ב'בטא' מנוע חיפוש ייעודי למאגרי נתונים ועכשיו הם הכריזו שהוא סיים את שלב הבטא והושק עם לא מעט שידרוגים! הכירו את dataset search באינדקס של מנוע החיפוש יהזה ישנם כ 25 מליון מאגרי נתונים כאשר הנושאים הבולטים ביותר שבו הם גאוגרפיה, ביולוגיה וחקלאות. אז בין אם אתם אקדמאים, חוקרים, מידענים, או סתם סקרנים, מוזמנים לנסות בעצמכם: https://datasetsearch.research.google.com/
-
-
-
-
-
הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג : האתר מאפשר לקבל במבט אחד תמונה של הידע הקיים התחום, לזהות מושגים מרכזיים, ולמצוא מאמרים לפי נושאים ספציפיים. ניתן לבצע את החיפוש ב - Pubmed למידע בתחום הביו-רפואי, או באתר Base (המתוחזק על ידי אוניברסיטת ביילפלד בגרמניה), המכסה נושאים רב תחומיים. כל חיפוש יוצר מפת ידע שמבוססת על 100 מאמרים (או פחות, אם מדובר על נושא חדש או חיפוש מוגבל בזמן למשל). ברירת המחדל היא חיפוש מכל הזמנים על פי רלוונטיות, אך ניתן לשנות לחיפוש לפי מועד הפרסום. בחיפוש באתר Base יש אפשרויות סינון גדולות יותר. לחיצה על כל בועה במפה מציגה את המאמרים המרכיבים אותה. את המפה המתקבלת בתוצאות החיפוש ניתן לשתף למייל, לפייסבוק או לטוויטר, לשתף את הקישור על ידי העתקתו, ואף להטמיע את המפה באמצעות קוד הטמעה שמספק האתר. התוצאות מבליטות מאמרים בגישה פתוחה, במידה וקיימים.
-
-
-
-
-
-
Dogpile רב -מנוע ותיק שפותח בשנת 1996 , Dogpile הותיק והיציב, תומך בשימוש באופרטורים בוליאניים ומניח קיום) and וגם), גם אם ישנם מנועי חיפוש שאינם מושפעים מהאופרטור. ניתן להשתמש גם במירכאות ובסוגריים לביטויים ולקבוצות מילים מדויקות. המנוע יוצר אשכול קטגוריות רלוונטיות הנוצרות on the fly. יחסית להרבה מנועי חיפוש מסוג Meta-serarch שנעלמו במשך השנים האחרונות רב-המנוע DOGPILE שומר על יציבותו וחוסנו ומערכת האיסוף שלו תמיד יעילה.
-
-
-
-
-
-
-
מנוע החיפוש של מיקרוסופט החל לענות גם על שאלות שהתשובות להן יכולות להיות “כן” או “לא”. עד כה, שאלות מהסוג הזה קיבלו מענה ישיר בדומה לפורמט הקיים בגוגל. כעת הבינה המלאכותית של בינג מסוגלת לסכם תכנים שלמים ולענות במילה אחת, על שאלות שתואמות לכך. לדוגמה, עבור השאלה “האם לכלבים מותר לאכול שוקולד” – המנוע החדש מסכם תשובות מ-6 מקורות שונים, ונותן תשובה אחת: לא. מתחת לתשובה ניתן לראות את קרוסלת המקורות, ולגלול ביניהם להמשך קריאה. אין ספק שמדובר בפיצ’ר חדשני ומרתק, שכעת מקנה יתרון קל לבינג על פני מנועי חיפוש אחרים, כולל גוגל – שלא מספק סוג כזה של מענה נכון להיום. מקור וקרדיט : הבלוג של ASK PAVEL
-
-
ד"ר יפה אהרוני : מנוע החיפוש Class Central שאפשר להגדירו כמנוע חיפוש לקורסים מקוונים. אפשר לחפש בו על פי מה שכתוב באתר במאגר שלמעלה מ- 30000 קורסים, כמו כן אפשר לדפדף בו על פי נושא – נושאים רחבים: מדעי המחשב, עסקים, מדעי הרוח, מדע הנתונים, התפתחות אישית, אמנות ועיצוב, תכנות, הנדסה, רפואה ובריאות, מתמטיקה, מדע, מדעי החברה, חינוך והוראה ובתתי נושאים של כול אחת מהקטגוריות. אפשר לדפדף גם על פי אוניברסיטאות.
-
-
סקירה של ד"ר יפה אהרוני : סקירה של ד"ר יפה אהרוני : מנוע החיפוש המדעי מבוסס הבינה המלאכותית Semantic Scholar ידע לאחרונה מספר התפתחויות חשובות גם בזכות שיתוף הפעולה עם Microsoft. על פי דברי אחראים ב Allen Institute for Artificial Intelligence – AI2, המוסד שפיתח את מנוע החיפוש, חל גידול במאגר המידע שלו ובתחומי המדע שהוא מכסה. מאגר המידע שלו גדל מ-40 מיליון מאמרי מחקר שהתמקדו בתחום המחשבים וביורפואה ל- 175 מיליון מאמרים בכול תחומי המדע כולל מדעי המדינה, סוציולוגיה, אמנויות ופילוסופיה. במקביל לגידול זה חל גידול במספר המשתמשים במנוע. גדל שיתוף הפעולה של Allen Institute for Artificial Intelligence – AI2 עם גורמים נוספים כדי להרחיב את הכיסוי כך למשל:
-
מאת: עמית אדלר כלי חדש מבית גוגל מאפשר ליצרני תוכן להבין מה עובד הכי טוב עם קהלי היעד שלהם. הכלי, שנקרא Search Console Insights, משלב את יכולות קונסולת החיפוש יחד עם גוגל אנליטיקס, ונותן מספר פידבקים מתוך האתר/ים: • האם התוכן מעניין את המשתמשים. • הנתונים הרלוונטיים לקבלת החלטות ולשיפורים בהמשך. • איך המשתמשים מגלים את התוכן שלכם. • מי מקשר אל התוכן שלכם. • ועוד… בצורה כזו אין צורך לזפזפ בין מספר דוחות שונים, ולקפץ בין הקונסולה לאנליטיקס כדי להבין מה באמת עובד עבורכם. במקום לשבור את הראש כל פעם מחדש – הכלי עושה את העבודה עבורכם, ומספק פידבקים באשר לעמודים, מקורות התנועה וכן הלאה. יש לציין שעד היום נתונים מסוימים מהקונסולה שולבו באנליטיקס; אך זו הפעם הראשונה שגם ההפך מתרחש – ונתונים מאנליטיקס משולבים בקונסולה. בשלב זה עדיין מדובר בגרסת בטא סגורה, המוצעת אך ורק בהזמנה הנשלחת מגוגל.
-
לעתים אני עושה בו שימוש ומוצא יותר מאשר במנועי החיפוש של גוגל ובינג .!!!! Million Short שכולל אופציה להשמיט את התוצאות שמופיעות בראש התוצאות של גוגל – 100 , 10000, 1000, 100000 ובכך מאפשר לראות תוצאות שאינן נמצאות בראש התוצאות בדרוג הרגיל של מנועי החיפוש, ושלא בנקל אפשר למצוא אותם בגוגל או במנועי חיפוש אחרים . כמו כן מאפשר פילטרים של שפה , ארץ ועוד..
-
עדכוני LinkedIn כוללים שיפורים בתוצאות החיפוש. כחלק מהמטרה שלה לספק למשתמשים תוכן בעל ערך רב יותר, לינקדאין ביצעה שינויים בפונקציות החיפוש והגילוי שלה. אנשים המשתמשים באתר הרשת המקצועית יוכלו כעת לראות חדשות, נושאים וטרנדים מהקשרים ( connections ) שלהם, כמו גם פוסטים רלוונטיים של יוצרים אחרים מחוץ לרשת שלהם".
-
רת מנוע החיפוש היא להקל על יזמים וממציאים בחיפוש אחר פטנטים, ולספק מידע לגבי קיומן של אמצאות דומות רשות הפטנטים הישראלית מעמידה לראשונה לשימוש הציבור מנוע חיפוש ייחודי, המבוסס על טכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. השימוש במנוע אינו כרוך בעלות וייקל על יזמים וממציאים לערוך חיפוש פטנטים. הפלטפורמה מאפשרת לממציא להזין טקסט חופשי למערכת ולקבל בזמן קצר פטנטים רלוונטיים בתחום האמצאה.
-
-
Artvee הוא מנוע חיפוש חדש ליצירות אמנות חופשיות . כולל אוספים מלמעלה מ-40 מוסדות ברחבי העולם בתוכם New York Public Library , Art Institute of Chicago, מוזיאונים בצרפת ורבים נוספים. אפשר לחפש במנוע החיפוש על פי אָמָּן, או מילת חיפוש כלשהי, ואפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות מגוונות כגון :דת, חיות, מיתולוגיה, אמנות יפנית, בוטניקה ועוד אפשר לדפדף גם על פי . אָמָּנים
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני, במסגרת יוזמה זו במהלך שלוש השנים הקרובות החוקרים יפתחו את הליבה של אינדקס אינטרנט פתוח באירופה (OWI) כבסיס לחיפוש אינטרנט חדש באירופה. בנוסף, הפרויקט יהווה את הבסיס לתשתית אירופית פתוחה וניתנת להרחבה לחיפוש וניתוח אינטרנט (OWSAI) המבוססת על הערכים, העקרונות, החקיקה והסטנדרטים של אירופה ויתרום לריבונות הדיגיטלית של אירופה.
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני: RefSeek מחפש מיליארדי מסמכים כגון דפי אינטרנט, ספרים, אנציקלופדיות, כתבי עת, עיתונים ועוד רבים. יש הרבה יותר סיכויים למצוא בו מקורות אקדמיים רלוונטיים ללא 'עומס המידע של מנוע חיפוש כללי'. כולל גם מדריך שמאפשר דפדוף ושמכסה תחומי נושא שונים, כולל: מדע, אטלסים, קידוד, מילונים, ספרות, מתמטיקה, כתיבה, אמנות פלסטית, תרגום, משחקים, אנציקלופדיות, מחשבונים, אלמנקים, משאבי חינוך עוד רבים. RefSeek הוא חינמי לחלוטין ואינו דורש שום הרשמה או הרשמה
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני : מנוע החיפוש You.com הושק בגרסת ביטא בראשית נובמבר 2021 . ייחודו הוא בארגון תוצאות החיפוש. הוא מארגן את תוצאות החיפוש על פי מקור. המקורות כוללים קטגוריות כלליות כמו: "תוצאות אינטרנט" ו"חדשות" אך גם אתרים ספיציפיים כגון ויקיפדיה, טוויטר, אמזון, לינקדאין, ואתרי חדשות בודדים כמו הניו-יורק טיימס. בכך שונה הוא ממנוע החיפוש גוגל ומנועי חיפוש אחרים שמארגנים את תוצאות החיפוש סביב העיקרון של "תשובה אחת רלוונטית" שמוצגות בצורת רשימת קישורים ליניארית בהנחה שרוב האנשים חושבים על עובדות ונתונים ומחפשים משהו שיענה בצורה הטובה ביותר באמצעות קטע עובדתי תמציתי.
-
סדרה של שיפורים למערכת החיפוש של לינקדאין לפוסטים תאפשר לה לספק תוצאות מהירות ורלוונטיות יותר בתוך ממשק משתמש פשוט. תוצאות חיפוש של פוסטים הוגשו בעבר על ידי שני אינדקסים - אחד עבור פוסטים בפיד הראשי של לינקדאין ואחד עבור מאמרים. לינקדאין החליטה לנתק את שני האינדקסים ולבנות אלגוריתם חדש המתייחס בנפרד לכמה וכמה פרמטרים . המהלך הזה שביצעו מהנדסי התוכנה בלינקאדין ובמיקרוסופט ( חלקם, אגב, ישראליים) הביא לשיפור מהותי בתוצאות החיפוש של לינקאדין .
-
רוב האנשים לא צריכים שיעור היסטוריה כדי לדעת שגוגל השתנתה; הם מרגישים את זה. נסה לחפש מוצר בסמארטפון שלך ותראה שמה שהיה פעם סרגל צהבהב קטן עם "קישור ממומן" אחד ויחיד הוא כעת מרחב מקוון צפוף ומרובה גלילה, מלא בהפניות של מוצרים בתשלום; מודעות מרובות עם קישור בתשלום; התיבה האימתנית, שנוצרה אלגוריתמית "אנשים גם שואלים";
-
ולם החיפוש באינטרנט ,אמנם , נשלט ע"י מנוע החיפוש של גוגל , אך על מנת להניב תוצאות ממוקדות יותר כדאי להכיר גם מנועי חיפוש ייעודיים שמייצגים תחומי דעת ותחומי תוכן כגון אמנות , רפואה ובריאות או מדע. מידענים העוסקים בחיפוש ובאיסוף מידע אינם מסתפקים עוד במנוע חיפוש אחד כמו גוגל, אלא מחפשים במקביל בכמה מנועי חיפוש. הסיבה לכך היא שאין בהכרח חפיפה בין תוצאות החיפוש של מנועי החיפוש השונים, ולעתים מוצאים דווקא במנוע החיפוש השני את הממצאים במקום בולט יותר.
-
מנוע החיפוש Dataset הוא מנועי חיפוש יעודי של גוגל לנתונים פתוחים שהושק בגרסתו המלאה ב- 2020. המנוע נמצא כעת "בהישג יד" גם בעת חיפוש רגיל בגוגל ובכך מוסיף לאינדקס יותר מ-45 מיליון ערכות/סטים של נתונים מיותר מ-13,000 אתרי אינטרנט. כאשר נצמיד לשאילתת החיפוש בגוגל את המונח Dataset, נקבל בתוצאות האחזור קטע ייעודי המדגיש דפים עם תיאורי סטים של נתונים הקשורים לנושא החיפוש שלנו. בחירה באופציה "ערכות נתונים נוספות" תעביר אותנו למנוע Dataset ושם נקבל סטים נוספים של נתונים אותם נוכל לסנן לפי פרמטרים שונים. במידה והמקור בו התפרסמו הנתונים זמין בפול טקסט נקבל הפניה למקור. ערכות הנתונים מכסות דיסציפלינות ונושאים רבים, כולל סטים של נתונים ממשלתיים, מדעיים ומסחריים והם חיוניים לשקיפות ולהתפתחות המדע והמחקר. חיפשתי את הנושא post traumatic stress disorder datasets - קיבלתי מעל 100 סטים של תוצאות.
-
Openverse למעשה זהו "היורש" של cc search, שפותח על בסיס הקוד שלו וכעת נמצא בדומיין חדש openverse.org. ניתן להזין מילות מפתח ולסנן את תוצאות החיפוש לפי סוג תוכן, סוג מקור, יחס גובה-רוחב, גודל, סטטוס של רישיון ועוד. המנוע מחפש ביותר מ- 300 מיליון תמונות מממשקי API פתוחים וממערך הנתונים Common Crawl, ומאגד את התוכן לכדי קטלוג אחד וכך מקל את השימוש.
-
שינויים מהותיים במנוע החיפוש גוגל AI Overview שהופץ לכל המשתמשים בארה"ב (עדיין לא בישראל). בעקבות כך , ליקטתי בסקירה שלפניכם דיווחים שונים בארץ ובעולם וגם התרשמויות של משתמשים בארה"ב . פונקציית החיפוש החדשה של גוגל, AI Overviews, או "Search Generative Experience", משתמשת ב-LLM הפנימי שלה (מודלים של שפה) כדי לסכם ולאחד מידע אינטרנטי. הרעיון הוא לאחד מספר רשימות של תוצאות חיפוש לאחת - נניח שאתם מתכננים טיול לאיים הקנרים , גוגל AI Overview יפיק ויציג תוכנית מלאה שניתנת לעיון , כך שאתם מבלים פחות זמן בדילוג בין מקורות מידע שונים עבור חלק ספציפי של הטיול המתוכנן .. כל זה מופעל על ידי מודל ה-Gemini AI של גוגל...
-
חברת OpenAI פיתחה מנוע חיפוש חדשני המבוסס על בינה מלאכותית, אשר נועד לשנות את האופן שבו אנו מחפשים מידע ברשת. בניגוד למנועי החיפוש המסורתיים, מנוע החיפוש של OpenAI מאפשר אינטראקציה טבעית יותר עם המידע, בדומה לשיחה עם אדם. המנוע של OpenAI משתמש בטכנולוגיות מתקדמות של עיבוד שפה טבעית (NLP) כדי להבין את השאילתה שלך ולספק לך את התוצאות הטובות ביותר. הוא מסוגל לזהות את המילים המפתח, את הקשר ביניהן ואת הכוונה הכללית של השאילתה. ההבדל העיקרי בין המנוע של OPENAI לבין מנועי חיפוש מסורתיים הוא שבמקום לספק רשימת אתרים, ChatGPT מסוגל להיכנס לתוך אתרים אלו, לזהות את המידע הרלבנטי לשאילתה, לשאוב ולעבד אותו לכדי טקסט קצר ומסכם. כשנשאל אותו איפה אפשר לצאת לאכול בתל אביב ביום שישי, הוא לא יביא קישורים לאתרי המלצות, אלא ייצר טקסט עם הצעה למסעדות אפשריות ותיאור של כל אחת מהן. אם נבקש מידע על אירוע חדשותי מסוים, הוא לא יציג רשימה של כתבות מאתרי חדשות, אלא כתבה שמסכמת את ההתפתחויות האחרונות
-
כאשר מדברים על הרשת הלא נראית, הכוונה למידע ברשת שלא נגיש דרך מנועי חיפוש כלליים כגון Google, Bing ו- Yahoo. המידע לא נגיש מסיבות שונות כגון : מגבלות טכניות וטכנולוגיות, מדיניות הכנסת תכנים לאינדקס ועוד . המידע ברשת הלא נראית כולל מגוון חומרים: BASE מנוע חיפוש שמחפש במאגרים המוסדיים תומך בפרוטוקול OAI שלא נתמך במלואו על ידי מנועי חיפוש כללים ולכן כדאי לחפש גם בו
אוצרות תוכן – שיטות (Content Curation)
-
-
-
-
-
-
-
Content Curation: Is It (Still) A Worthwhile Strategy In 2019? There is no doubt about it: The demand for new, exciting, and relevant content is continuously growing. Brands need to up the amount of content they’re sharing to keep their audience’s attention. But, this demand begs an important question: Does the content you share need to be created by you? Content curation is a powerful tool that can grow
-
-
מנועי חיפוש ומאגרי מידע – אסטרטגיות חיפוש
-
כשאנו מדברים על חיפוש מורכב בגוגל , הכוונה היא לאותו מנגנון של חיפוש טבלאי המאפשר לנו להציב בו-זמנית כמה וכמה מאפיינים בחיפוש במנוע החיפוש של גוגל. המנגנון הטבלאי של גוגל , שהוסר מהדף החיפוש הרגיל שלהם ( מוסתר היטב) מקל עלינו מאד ביצירת שאילתת חיפוש מורכבת , כלומר בקשת חיפוש שיש בה כמה וכמה מאפיינים שונים ,
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
בועת "הסינון" הוא מונח שאותו טבע אקטיביסט האינטרנט, אלי פאריסר, בספר שכתב הנושא כותרת זהה, כדי לתאר תופעה שבה אתרי אינטרנט עושים שימוש באלגוריתמים כדי לנחש את אופי המידע שהגולש רוצה למצוא. האלגוריתמים מסננים את המידע המוצג בהתאם למידע שנאסף בעבר על הגולש (מקומו הגאוגרפי, התנהגותו בעבר ברשת האינטרנט והיסטוריית חיפושים). באופן זה אתר האינטרנט מציג לגולש רק את אותו מידע אשר קיים סיכוי גבוה כי יעורר עניין בהתבסס על העדפות הגולש בעבר.
-
-
אחד ממאגרי המידע המתקדמים ביותר בעולם , מאגר המידע המקוון אודות חברות הסטראט-אפ הישראליות Start-Up Nation Finder. המאגר של Startup Nation Central, הוא מאגר מקיף על זירת החדשנות והיזמות הישראלית. מאגר חינמי, ידידותי, קל לשימוש ויש בו מידע מקיף מקיף על כל הגורמים באקוסיסטם החדשנות הישראלי: מידע על כל אחת מחברות הסטארטאפ, משקיעי הון הסיכון לסוגיהם, אקסלרטורים ואינקובטורים וגורמים נוספים .
-
-
opentexts.world – כפי שמוגדר באתר הוא שירות ניסיוני בגרסת בטא שמסייע למשתמש לגלות אוספי טקסט דיגיטליים חופשיים ברחבי העולם . ניתן לראותו כמנוע חיפוש לספרים . מדי שנה מאות אלפי ספרים ופריטי מידע ברחבי העולם עוברם תהליך של דיגיטציה. opentexts.world מאפשר לחפש באותם אוספים. על פי מה שנכתב באתר, האוספים כוללים 8 מיליון פריטים,
-
-
JSTOR הוא מאגר מידע אקדמי רב תחומי הכולל מידע ביותר מ – 75 דיסיפלינות. בתחום הרפואה ניתן למנות את התחומים הבאים : Health Policy, Health Sciences, Public Health. בנוסף ניתן למצוא בו מידע בנושאים כמו כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה, חקלאות ועוד... JSTOR מכסה למעלה מ - 2600 כתבי עת, ובימים אלה חצה את רף המאה אלף ספרים דיגיטליים. בנוסף מכסה האתר יותר משני מליון פריטי מידע ראשוני מארבעה מקורות.
-
מעבר לפקודות האופראטורים הלוגיים שקיימות ופעילות במנוע החיפוש של גוגל ניתן לחפש גם באמצעות תבנית הטופס לחיפוש מתקדם . מרבית המידענים המנוסים בעולם מעדיפים לחפש באמצעות תבנית טופס החיפוש המובנה . יותר קל להציב כמה פרמטרים בתבנית הטופס ולראותם במשולב כי בכל שלב חיפוש ניתן לחזור לטופס התבנית ולהחליף פרמטרים לחיפוש בגוגל. כיצד פועלת טבלת החיפוש המתקדם של גוגל ? בטבלת החיפוש ( מנגנון החיפוש הטבלאי של גוגל) מציבים את המאפיינים השונים של בקשת החיפוש האחרונה , כאשר הטבלה יוצרת , למעשה, חיתוך בין המאפיינים שהצבנו וכך נוצרת מסננת יעילה.
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני : לאחרונה עם העלייה של נתונים ביבליוגרפיים אקדמיים פתוחים, ישנם יישומים שמציגים עבודות מחקר בגרפים דו-ממדיים; אפשר בקלות לראות את הקשרים בין המאמרים, בין אם בגלל שהם דומים בתוכנם או שיש להם קשרי ציטוט. זה יכול לסייע למצוא את הספרות העדכנית ביותר, להבין איך רעיונות קשורים זה בזה, לסייע בבניית תובנות טובות יותר לגבי הנושאים הנחקרים ומאפשר אפילו לגלות מחקרים שלא ניתן היה למצוא בדרך אחרת ויש בהם להאיץ את המחקר האקדמי.
-
-
-
-
מאמר מחקר חדש של גוגל מתאר אלגוריתם חכם שיכול לזהות דפי אינטרנט באיכות נמוכה, על מנת למצוא בעיקר את התוכן המועיל מאמר מחקר של גוגל מתאר אלגוריתם שמזהה דפים באיכות נמוכה, תוכן ספאם, אתרי תוכן בעלי תוכן ירוד , ותוכן שנוצר על ידי מחוללי תכנים אוטמאטיים. לא צריך לאמן ולכוונן את האלגוריתם החדשני המתואר במחקר על מנת למצוא סוגים ספציפיים של תוכן באיכות נמוכה, הוא יכול ללמוד בעצמו ולצבור ידע על תוכן ירוד באינטרנט .
-
עולם החיפוש באינטרנט ,אמנם , נשלט ע"י מנוע החיפוש של גוגל , אך על מנת להניב תוצאות ממוקדות יותר כדאי להכיר גם מנועי חיפוש ייעודיים שמייצגים תחומי דעת ותחומי תוכן כגון אמנות , רפואה ובריאות או מדע. מידענים העוסקים בחיפוש ובאיסוף מידע אינם מסתפקים עוד במנוע חיפוש אחד כמו גוגל, אלא מחפשים במקביל בכמה מנועי חיפוש. הסיבה לכך היא שאין בהכרח חפיפה בין תוצאות החיפוש של מנועי החיפוש השונים, ולעתים מוצאים דווקא במנוע החיפוש השני את הממצאים במקום בולט יותר.
-
בינג החדש כולל כמה פיצ'רים חדשים. ראשית, הוא נועד לספק "תשובות מלאות", כלומר לסרוק את הרשת ולסכם את התשובות לשאלה שחיפשתם. למשל, לקבל הוראות מפורטות לגבי איך להחליף ביצים או רכיבים אחרים לעוגה שאתם אופים, בלי לגלול על פני הרבה לינקים ומתכונים. על פי חברת מיקרוסופט אמרה כי יכולות החיפוש של בינג שופרו בארבעה תחומים מרכזיים. ראשית, החיפוש מופעל כעת על ידי גרסה חדשה של מודל השפה הגדול של OpenAI, שתספק תוצאות מדויקות ומהירות יותר, לדברי החברה. שנית, מיקרוסופט התקינה את מה שהיא מכנה 'מודל פרומתאוס', שעובד בשיתוף פעולה עם הטכנולוגיה של OpenAI, כדי לספק תוצאות בטוחות ולא זדוניות למשתמשים. שלישית, מיקרוסופט יישמה AI על אלגוריתם החיפוש המרכזי שלה, כדי לשפר את הדירוג הכולל של התוצאות המתקבלות. ולבסוף, דף הבית של בינג עבר מהפך כדי לספק חוויה "מאוחדת" יותר למשתמשים.
מאגרי תמונות
-
-
-
-
-
-
-
במהלך השבועות הקרובים תפיץ גוגל תכונות חדשות לאפליקציית התמונות, שיסייעו במשימת המייאשת של ארגון וסידור התמונות שצולמו במהלך השנים. ראשית, פריסת התמונות מתעדכנת כך שניתן יהיה להציג קבוצות תמונות בגריד או ברשימה, שניתן יהיה למיין לפי סוג, כלומר אלבומים, אלבומים משותפים, מועדפים ותיקיות במכשיר. בנוסף, בתפריט התחתון, מופיע מקטע חדש של "ייבוא תמונות", שיאפשר להעביר תמונות משירותים אחרים, כמו פייסבוק ו-iCloud.
-
אוסף דן הדני - הספרייה הלאומית אוסף סוכנות צילומי העיתונות IPPA (Israel Press & Photo Agency) כולל את תיעוד קורות מדינת ישראל, החברה הישראלית והתרבות הישראלית. סוכנות צילום זו, שנודעה גם בכינוי יפפ"א, נוסדה על ידי מר דן הדני בשנת 1965 ופעלה עד שנת 2000. במשך 35 השנים הללו נוצר אוסף עשיר הכולל תצלומים ששלחו צלמים מכל רחבי הארץ, המתעדים את ישראל מהימים שקדמו למלחמת ששת הימים ועד לאינתיפאדה השנייה: מלחמות, הסכמי שלום, התנחלויות, פיגועים, הפגנות, מהפכים פוליטיים, אירועי תרבות ועוד. לצד כל אלה מתועדים גם אירועים יום-יומיים המאפשרים להתחקות אחר החברה הישראלית ותרבותה בדור השני והשלישי לקיום המדינה. זאת ועוד, האוסף כולל תיעוד של מנהיגים, קצינים בכירים, פוליטיקאים מהארץ ומחו"ל, אושיות תרבות ועוד מאות אלפי תמונות המציגות פסיפס מרשים של אירועים, מבצעים ודמויות שעיצבו את פני החברה הישראלית והשפיעו עליה במשך שנים רבות.
-
Openverse למעשה זהו "היורש" של cc search, שפותח על בסיס הקוד שלו וכעת נמצא בדומיין חדש openverse.org. ניתן להזין מילות מפתח ולסנן את תוצאות החיפוש לפי סוג תוכן, סוג מקור, יחס גובה-רוחב, גודל, סטטוס של רישיון ועוד. המנוע מחפש ביותר מ- 300 מיליון תמונות מממשקי API פתוחים וממערך הנתונים Common Crawl, ומאגד את התוכן לכדי קטלוג אחד וכך מקל את השימוש. בשלב זה Openverse מחפש רק תמונות ואודיו, כאשר חיפוש וידאו מסופק דרך מקורות חיצוניים. השאיפה היא להוסיף לתוכן סוגי מדיה נוספים כדוגמת טקסטים פתוחים ומודלים תלת-ממדיים והכל במטרה לספק גישה לכל 1.4 מיליארד היצירות המורשות CC ברשות הרבים באינטרנט.
-
מאגרי מידע אקדמיים מקוונים
-
-
-
-
-
מאגר מאוחד של התזות של האוניברסיטאות באנגליה, שמתופעל על ידי British Libray, פתוח עתה לכל. נכון להיום, המאגר כולל למעלה מ-550,000 רשומות. המאגר מתעדכן על בסיס שבועי. במקרים מסוימים של תזות מוזמנות, העדכון הוא על בסיס יומי. יש במאגר הרבה תזות דיגיטליות אשר ניתנות להורדה מיידית, לשימוש אישי בלבד, ומספרן הולך וגדל.
-
מאגר המידע בנושאי חינוך ERIC- Education Resources Information Center ממשיך להתחדש. המאגר, שהוקם בשנת 1966, כולל כעת למעלה מ - 2 מליון מקורות מידע, ו -4000 מקורות חדשים נוספים אליו מדי חודש. למעלה מ - 360,000 מקורות מידע נכון להיום הם בטקסט מלא חופשי להורדה ישירות מהמאגר. ERIC הוקם ומתוחזק על ידי משרד החינוך האמריקאי, אך משתמשים בו 12 מליון בני אדם מיותר מ -240 מדינות ברחבי העולם.
-
-
-
-
המפתח הוא מאגר מידע ביבליוגרפי רב-תחומי, אשר בעזרתו ניתן למצוא חומרים המתפרסמים בעברית במגוון תחומי ידע וברמות שונות. המאגר מכיל הפניות לכ-820,000 מאמרים מתוך כ-1,178 כתבי עת, מהם כ-400 כתבי עת שוטפים, מאמרים מתוך למעלה מ-240 קבצים, ומאמרים סלקטיביים מתוך עיתונים יומיים. המאגר כולל גם הפניות למאמרים בשפות נוספות, בעיקר בנושאים הקשורים לארץ ישראל. המפתח מכיל מספר תתי-מאגרים.
-
-
-
-
-
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני : ספריות אקדמיות מציעות מגוון כלים לאחזור מידע ביניהם גם מאגרי מידע וכלים לגילוי ידע. מחקר מעניין, שנערך ב- (California State University, Monterey Bay (CSUMB, ב- 2015 והתפרסם בנובמבר 2019, בדק את התנהגות החיפוש של סטודנטים במדעי הרוח וההתנהגות בשתי קטגוריות של כלי חיפוש - מאגרי מידע וכלים לגילוי ידע.
-
-
-
נועה פז . בלוג הספריה למדעים מדוייקים ולהנדסה , אוניברסיטת תל אביב סקופוס הינו מאגר מידע רב-תחומי, המכסה נושאים בתחום הנדסה וטכנולוגיה, וכן מדעי החיים, רפואה ומדעי החברה והרוח. סקופוס מספק קישורים לטקסט מלא מכתבי עת וכנסים, מאמרים מצטטים משנת 1996 ואילך, וכן הפניות למקורות מידע נוספים. סקופוס מציע יכולות חיפוש וסינון מתקדמות ויכולות ניתוח של המידע. בפוסט זה נמשיך להדגים אילו כלים מציע סקופוס וכיצד הם יכולים לעזור למשתמשים להבין טוב יותר תחומי מחקר שונים.
-
מאת : חווה שטראוס Elsevier – (מו"ל מפורסם שעוסק בחומר ומידע מדעי) יצא בשנת 2017 עם כלי חדש- ScienceDirect Topics. במטרה ליצור מעין אנציקלופדיה דיגיטלית לחוקרים עם מידע אמין. בכלי רשימה ארוכה של מונחים בתחומים מגוונים במדעים, ניתן ללמוד על נושא מסוים באופן מהיר ותמציתי וכן להגיע אל מידע נרחב לגביו ואל ספרים ומאמרים העוסקים בו. יתרונות המאגר הם: • מגוון התחומים בהם הוא עוסק • פירוט ודיוק למונחים רבים בכל תחום
-
המאגר ACM Digital Library שייך ל-Association for Computing Machinery) ACM), הארגון הגדול ביותר שמפרסם מאמרים במדעי המחשב. זהו המאגר העיקרי לחיפוש מאמרים במדעי המחשב והוא מאפשר חיפוש מקיף של סוגי פרסומים רבים ממו"לים מגוונים. המאגר התחדש לקראת 2020 במנשק חדש עם המון חידושים במראה, בשימושיות ובאפשרויות החיפוש. במדריך זה נדגיש חלק מהחידושים. מידע נוסף על החידושים במנשק: Features of the New ACM Digital Library חדש! המנשק החדש מותאם לחלוטין להגיב לנייד, בהתאם למכשיר הנייד של המשתמש.
-
מנוע החיפוש המדעי Google Scholar ומאגרי המידע Web of Sciences וScopus – מנוע החיפוש המדעי Google Scholar ומאגרי המידע Web of Sciences ו- Scopus – כולם מקורות טובים לחומר מדעי. . מענין לדעת מה מידת הכיסוי של כול אחד מכלים אלה בתחומי המחקר השונים.. סקירה חדשה בבלוג של ד"ר יפה אהרוני http://bit.ly/2Q0ysvm
-
המידענית המעולה טל קמינסקי רוזברג מדווחת בבלוג שלה מחודש יוני 2002 על מעטפת חיפוש מעניינת : "מה אתם עושים כשאתם פוגשים חברים בסופי שבוע? אולי הולכים לים או יושבים לקפה? ובכן, יש חברים שנפגשים ומפתחים אתרים ופתרונות טכנולוגיים בזמן הזה. והפעם מדובר בחברים ישראלים - אלכס טרנבסקי איתן, אדי סמולנסקי ואיתי כנען הרפז -שחולקים במשך שנים את התסכול, אותו חשים רבים לעתים קרובות בעת ביצוע סקירת ספרות מדעית. וכך, כפרוייקט צדדי בפגישות בסופי שבוע נולד האתר. הכלי שפיתחו השלושה נקרא Connected Papers , והוא מאפשר לאתר בקלות מאמרים דומים למאמר אחד שכבר יש לכם בתחום מסויים, ואת הקשרים ביניהם. הכלי הושק בראשית חודש יוני השנה, והוא קל ונוח לתפעול, וחופשי לשימוש" "
-
JSTOR הוא מאגר מידע אקדמי רב תחומי הכולל מידע ביותר מ – 75 דיסיפלינות. בתחום הרפואה ניתן למנות את התחומים הבאים : Health Policy, Health Sciences, Public Health. בנוסף ניתן למצוא בו מידע בנושאים כמו כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה, חקלאות ועוד... JSTOR מכסה למעלה מ - 2600 כתבי עת, ובימים אלה חצה את רף המאה אלף ספרים דיגיטליים. בנוסף מכסה האתר יותר משני מליון פריטי מידע ראשוני מארבעה מקורות.
-
JSTOR הוא מאגר מידע אקדמי רב תחומי הכולל מידע ביותר מ – 75 דיסיפלינות. בתחום הרפואה ניתן למנות את התחומים הבאים : Health Policy, Health Sciences, Public Health. בנוסף ניתן למצוא בו מידע בנושאים כמו כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה, חקלאות ועוד... JSTOR מכסה למעלה מ - 2600 כתבי עת, ובימים אלה חצה את רף המאה אלף ספרים דיגיטליים. בנוסף מכסה האתר יותר משני מליון פריטי מידע ראשוני מארבעה מקורות.
-
JSTOR הוא מאגר מידע אקדמי רב תחומי הכולל מידע ביותר מ – 75 דיסיפלינות. בתחום הרפואה ניתן למנות את התחומים הבאים : Health Policy, Health Sciences, Public Health. בנוסף ניתן למצוא בו מידע בנושאים כמו כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה, חקלאות ועוד... JSTOR מכסה למעלה מ - 2600 כתבי עת, ובימים אלה חצה את רף המאה אלף ספרים דיגיטליים. בנוסף מכסה האתר יותר משני מליון פריטי מידע ראשוני מארבעה מקורות.
-
ד"ר יפה אהרוני : מנוע החיפוש המדעי Google Scholar ומאגרי המידע Web of Sciences ו- Scopus – כולם מקורות טובים לחומר מדעי. . מענין לדעת מה מידת הכיסוי של כול אחד מכלים אלה בתחומי המחקר השונים.. מחקר שבדק זאת במדגם של 2500 מסמכים ב- 252 קטגוריות נושאיות מצא שכמות משמעותית של מסמכים במדעי החברה ובמדעי הרוח שנמצאו בגוגל סקולר לא כוסו במאגרי המידע Web of Sciences ו- Scopus . הסיבה הייתה שמאגר המידע לא כיסה את כתב העת בזמן פרסום המאמר. http://bit.ly/2Q0ysvm
-
הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג: PubChem הוא מאגר המידע בגישה חופשית הגדול בעולם בנושא כימיה, המנוהל על ידי הספריה הלאומית לרפואה בארה"ב והושק ב - 2004. כמובן שכימאים ימצאו פה מידע מקצועי רב, אבל לא חייבים להיות כימאים כדי ליהנות מהמאגר. המידע כאן הוא רב ומגוון, כפי שניתן ללמוד מדף הסטטיסטיקה: מעל 100 מליון תרכובות, מעל 250 מליון חומרים, מעל 30 מליון מאמרים מדעיים ומעל 3 מליון פטנטים. דוגמה לחומרים שניתן למצוא עליהם כאן מידע מפורט - תרופות, ויטמינים, פפטידים, שומנים, פחמימות ונוקלאוטידים.
-
ארגון jSTOR הוא ארגון ללא מטרות רווח, היוצר ארכיבים דגיטליים של כתבי עת, ספרים ומקורות ראשוניים במגוון נושאים כגון: אנתרופולוגיה, כלכלה, חינוך, היסטוריה, ספרות, מתמטיקה, פילוסופיה, מדע המדינה, דמוגרפיה, סוציולוגיה, סטטיסטיקה ועוד. המאגר מכיל את הטקסטים המלאים של מאמרים מתוך יותר מ-2,400 כתבי-עת מחקריים, החל מהגיליון הראשון ועד לחמש השנים האחרונות. בשנה האחרונה הגיע היקף המאמרים המלאים במאגר JSTOR ליותר מ-12 מיליון מאמרים !!
-
המלצת הבלוג של ד"ר יפה אהרוני : → Open Book Publishers – הוצאה לאור אקדמית בגישה פתוחהEBSCO – דו"ח תחזית מחירי כתבי העת לשנת 2023 ← מעבר לגוגל סקולר – כלים חופשיים לחיפוש מידע מדעיפורסם בתאריך 2 באוקטובר 2022 מאת information-world opend2Google Scholar הוא מנוע החיפוש הידוע של גוגל לספרות אקדמית ומדעית. הוא מאפשר לחפש במאגר מידע רחב תחומי של מקורות אקדמיים, כולל ספרים, מאמרים אקדמיים, תזות/דיסרטציות, תקצירים, מסמכי בית משפט ועוד רבים. תוצאות החיפוש של Google Scholar מאוחזרות ממקורות שונים כגון כתבי עת שנבדקו עמיתים, מאגרים מקוונים, אתרי אינטרנט, מפרסמים אקדמיים, אגודות מקצועיות ועוד. כדי להפיק את המיטב מחיפוש בגוגל סקולר אפשר להשתמש במסנני החיפוש המשולבים שלו כגון תאריך, מחבר ו/או כותר. ניתן להשתמש גם 'מאמרים קשורים' כדי למצוא מאמרים הדומים לתוצאת החיפוש הנתונה. מן הראוי לציין שתקצירים זמינים בדרך כלל בחינם, ולעתים הגישה למאמר המלא מחייבת מנוי. עוד מבית גוגל כדאי לזכור את Google Books לחיפוש ספרים אך מלבד גוגל סקולר קיימים מגוון כלים חינמיים לחיפוש ספרת מדעית. סייווג לקטגוריות יוכל אולי לתחום את הנושא יותר. מנועי חיפוש נוספים: Semantic Scholar הוא מנוע חיפוש אקדמי מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לחפש במיליוני מאמרים אקדמיים תוכן אקדמי רלוונטי. Semantic Scholar משלב את הכוח של בינה מלאכותית, למידת מכונה, עיבוד שפה עם חיפוש אנליטי סמנטי לאחרונה חלו בו התפתחויות נוספות BASE (Bielefeld Academic Search Engine) הוא מנוע חיפוש אקדמי טוב נוסף המופעל על ידי ספריית אוניברסיטת בילפלד. הוא מציע גישה ליותר מ-300 מיליון מסמכים מלמעלה מ-8000 ספקי תוכן. למעלה ממחצית מהחומרים שצורפו לאינדקס ב-BASE הם בגישה פתוחה ונגישים באופן חופשי.
-
כלים ושיטות לאיסוף מידע דיגיטלי
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
נוכח עומס המידע הדיגיטלי האדיר בחיינו הרי כל מי שקשור לעולם המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי זקוק לכלי עזר שיסייעו לו לסנן היטב את מקורות המידע . טוויטר מהווה מקור מידע מקצועי טוב יותר מכל הרשתות החברתיות כולן . לטוויטר יש מנגנון צבירה דיגיטלי מעולה הנקרא LISTS המאפשר לכם למיין באופן אוטמאטי את המידע המקצועי הזורם לשם עפ"י נושאים וקטגוריות . אחר שקבעתם בטוויטר לאיזה צובר מידע דיגיטלי (LIST) שלכם יזרום מקור המידע המועיל שזיהתם, תקבלו באותו צובר ( LIST ) עדכונים שוטפים מאות מקור וגם ממקורות מידע נוספים המתמחים בנושא . צוברי המידע הLIST הנושאיים הוגדרו מראש על ידי בטוויטר על פי נושאים .
-
-
-
ניתן באמצעות גוגל-פודקאסטים לבצע הרשמה לפודקאסט המועדף ולהיות מנוי עליו , ניתן להוסיף הרשמות ולקבל התראות על פודקאסט חדש שנרשמת אליו . נקבל רשימה של פודקאסטים מובילים. כל אחד יראה רשימה שונה בהתאם להעדפותיו. למשל, הפודקסט "עושים היסטוריה" עם רן לוי נחשב לפודקסט פופולארי, אבל ניתן לראות שיש כאן מגוון עצום. אם נסתכל על הפודקאסטים הפופולריים כרגע ונלחץ על החץ, נגלה מגוון תחומים. נראה את הפודקאסטים המובילים בקטגוריה "חברה ותרבות", בקטגוריה "קומדיה", פודקאסטים מובילים בקטגוריה "חינוך," "היסטוריה לילדים", "חושבים טוב", פודקאסט להורות עם עינת נתן ועוד. כאמור, קיים מגוון עצום של פודקאסטים, בכל תחום: טכנולוגיה, אמנות, בריאות, טלוויזיה וקולנוע. פשוט מכרה זהב.
-
סקירת ספר חדש : אמיר פליישמן , לנצח דרך הרשת : איתור מתוחכם של מידע עסקי באינטרנט ליצירת יתרונות תחרותיים , הוצאת סגול, 2022 קרא , למד והתעדכן : עמי סלנט , מידען ספרו החדש בעברית של אמיר פליישמן נכתב לאחר אלפי שעות של הרצאות על חיפוש מידע ברשת האינטרנט שהעביר אמיר בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם. אמיר פליישמן הוא הסמכות העולמית בתחום מידע עסקי דרך האינטרנט והוא , ללא ספק, מומחה מוביל בארץ ובעולם למודיעין תחרותי. על המחבר: אמיר פליישמן הוא חוקר,יועץ, כותב ומרצה מוביל בתחום המודיעין התחרותי. מייעץ לחברות רב-לאומיות ולסוכנויות ממשלתיות ומלמד במוסדות אקדמיים ואחרים. מאמריו התפרסמו בעברית ובאנגלית, הרצאותיו וסדנאותיו סחפו עשרות אלפי משתתפים. זוכה פרס "מרצה השנה" היוקרתי של הארגון הבין-לאומי ללימודי מודיעין.
-
Wiki ארגוני– פלטפורמה שיתופית המאפשרת למצוא לשתף ולהשתמש במידע. עוזר לצוותים ללמוד ולעבוד במרחב פתוח תוך שיתופי פעולה המקדמים את תהליך ניהול הידע בארגון. מומחים בעולם מצביעים על כך ,כיום, שוויקי "עובד היטב בעולם הארגוני מכיוון שהוא פותר שני תחומים בעייתיים": " הצורך בשיתוף פעולה פנימי וניהול מסמכים". היתרון הגדול ביותר של ויקי פנימי לעסקים ולארגונים הוא היכולת של משתמשים/צוותים להוסיף או לערוך מידע תוך כדי תנועה. כל מי שיש לו גישה לויקי הארגוני יכול לעדכן תוכן ללא פערי זמן וללא צורך בהתערבות מנהלית. כל השינויים במאגר הידע מעודכנים באופן מיידי.
-
ניהול תוכן וארגון מידע דיגיטלי : כלים , ושיטות
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
אלמנטור הוא אחד מעורכי התוכן המובילים היום את תחום עריכת התוכן באתרי וורדפרס, נוח לשימוש, מאוד אינטואיטיבי, מאפשר לבעלי האתרים שליטה ברמות שונות (אפשר ללמוד ולהעמיק בשימוש באלמנטור ולהגיע לרמות אתרים מאוד גבוהות), הוא לא כבד ולא משפיע על מהירות הטעינה (כמעט), הגירסה החינמית שלו מצויינת, גרסת אלמנטור פרו מדהימה. סרטון הדרכה שיצרנו למען בעלי אתרים שמעוניינים ללמוד על אלמנטור, להכיר את אופן העבודה עם האלמנטור, ולדעת לערוך את התוכן בצורה טובה באתר הוורדפרס שלהם. ההדרכה מיועדת לקהל לקוחות בית חרושת לאתרים ולכל מי שמחזיק אתר וורדפרס ומעוניין לשפר אותו ואת רמת התוכן שבו.
-
-
-
בחודשים האחרונים אנשי הפיתוח של גוגל שיפרו את השימושיות של היישום Google Photos שנועד לסייע לנו בארגון ואחסון התמונות שלנו . עיקר השיפורים הם בתחומי התיקיות וגם עיבוד התמונות. בעקבות זאת מאות מיליוני אנשים מיהרו להוריד את היישום למחשבים שלהם ויש כבר 500 מיליארד תמונות מאוחסנות בשרתי התמונות של גוגל. השיפורים ם גם במכשירי פלאפון עם מערכת ההפעלה אנדרואיד . "התמונות שלכם מסודרות לפי תאריך, מקום, אנשים, נושאים שונים ואפילו לפי צבע!"
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
Wakelet הוא יישום מקוון מועיל ביותר (וגם חופשי) לארגון תוכן רשתי . הוא מאפשר לשמור ולארגן את פריט המידע הדיגיטלי בצורה ויזואלית לאוספים מקוונים . כך לדוגמא , תוכלו להעתיק את הכתובת של סרט וידאו ספיציפי מיוטיוב לתוך אוסף מקוון נושאי של Wakelet, כאשר הוא מוטמע ומאפשר לתלמידים או הסטודנטים לצפות בסרט הוידאו מבלי לעזוב את האתר של האוסף המקוון הנושאי שבניתם . אפשר להוסיף לאוסף המקוון שאצרתם את כל סוגי הפריטים הדיגיטליים (מאמרים , מסמכים וגם תמונות) .
-
מערכת Evernote היא שילוב יעיל בין צובר מידע דיגיטלי (Web Clipper) ובין מאגר מידע אישי שאתם מארגנים בו את כל הידע שצברתם לאורך זמן . מנגנון ה Web Clipper מאפשר לכם בקלות לאסוף/ללקט את המאמר/סקירה שראיתם באינטרנט ויוצר תקציר עם קישור ואחר כך אתם קובעים לאיזה ספריית נושא במסד המידע ישוייך פריט המידע הדיגיטלי ועל פי אילו תגיות/מילות מפתח הוא יקוטלג במסד המידע שלכם . בחודשים האחרונים עברה מערכת Evernote שיפורים מהותיים מבחינת המימשק של הUI (ממשק משתמש) והיא עתה הרבה יותר ידידותית וקלה לתפעול ג
-
קיימים כמה כלי עזר מתוקשבים יעילים שנועדו להקל על המורים או המרצים ובסקירה זו נציג את RAINDROP הפלטפורמה הכי מתקדמת בתחום ארגון התוכן הרשתי . מדובר בפלטפורמה חינמית שיש לה את כל התכונות של מאגר מידע מקוון : ניהול על פי ספריות נושא , ניהול על פי תגיות , ניהול מתקדם של שינוי תצורת התצוגה , יכולת עריכה ידידותית מאד . יכולת הוספת קבצים או תמונות לפריט המידע ועוד ועוד .
-
-
-
-
הכירו את Google Keep – המוח השני שמאפשר לי לעשות יותר אני משתמש ביישום המעולה לארגון וניהול מידע Google Keep כבר מיום השקתו ע"י גוגל וכתבתי על כך כמה וכמה סקירות (ראו בהמשך) , אבל הפעם הבמה היא של חן בר-שי שהסקירה שלה יותר מאירת עיניים . הוספתי גם פרקי הדרכה ועדכונים על תכונות חדשות של היישום המועיל הזה לכל משתמש/ת ואיש מקצוע אם זה בחינוך ואם זה בתחומי דעת אחרים . חן בר-שי יזמית, שותפה מייסדת קהילת עצמאיות מהבטן
-
התפיסה והתנסיות של ניהול ידע אישי (PKM) חָווּ תחייה בעקבות מגיפת הקורונה . תחייה דיגיטלית ותפיסתית זו הונעה על ידי שילוב של אפליקציות חדשות, רעיונות חדשים , עומסי מידע , ותפיסות חדשות של מומחים לניהול ידע . כל הכלים הדיגיטלים , האפליקציות, הרעיונות שהתחדשו כדאי עתה לשים לב אליהם. ניהול ידע ארגוני נבנה בזמנו בהנחה שמספר עובדי הידע שהידע שלהם מספיק חשוב לניהול היה תת-קבוצה קטנה בארגון/חברה וקל לזיהוי מבין כוח העבודה בכללותו. ניהול ידע היה תחום מוגדר מאוד ומובלעת בארגון מפני שהידע באותו זמן היה אך ורק בראש של מספר מומחים בארגון/חברה. בעיית ניהול הידע החלה להשתנות כאשר חלק מכוח העבודה המסווג כעובדי ידע מהווה כיום חלק ניכר מכוח העבודה. כאשר כולם עובדי ידע, ניהול הידע הופך להיות אישי ולא ארגוני.
-
-
הנושא של היררכית של אתרים היא וותיקה כמעט כמו מנועי החיפוש. ברגע שאתרי איננטרנט החלו להיות מורכבים יחסית ולכלול יותר מעשר או עשרים עמודים, היה צורך להתחיל לסדר את המידע באתר באופן נוח יותר לגולשים. ההתפתחות של תחום ה-UX והעובדה שגוגל בעצמו נעשה פחות סבלני לגבי אתרים שמסודרים גרוע, הובילה לכך שהיום היררכיה של אתרים היא אחד הנושאים החשובים ביותר מבחינת דירוג אתרי אינטרנט במנועי החיפוש
-
לאחרונה , השימוש בפלטפורמת Wakelet נעשה קל ואינטואיטיבי יותר גם תודות לכפתור העיצוב החדש ובעיקר תודות לפריסה בתצורת עמודות המשופרת מדובר ביישום מקוון מועיל ביותר (וגם חופשי) לארגון תוכן רשתי . הוא מאפשר לשמור ולארגן את פריט המידע הדיגיטלי בצורה ויזואלית לאוספים מקוונים . כך לדוגמא , תוכלו להעתיק את הכתובת של סרט וידאו ספיציפי מיוטיוב לתוך אוסף מקוון נושאי של Wakelet, כאשר הוא מוטמע ומאפשר לתלמידים או הסטודנטים לצפות בסרט הוידאו מבלי לעזוב את האתר של האוסף המקוון הנושאי שבניתם . אפשר להוסיף לאוסף המקוון שאצרתם את כל סוגי הפריטים הדיגיטליים (מאמרים , מסמכים וגם תמונות) .
-
מרבית אתרי האינטרנט הממשלתיים והציבוריים בישראל לוקים מבחינת הארכיטקטורה הדיגיטלית -מידענית שלהם וסקירה זו מיועדת לתשומת ליבם של מנהלי התוכן שם . הנושא של היררכית של אתרים היא וותיקה כמעט כמו מנועי החיפוש. ברגע שאתרי איננטרנט החלו להיות מורכבים יחסית ולכלול יותר מעשר או עשרים עמודים, היה צורך להתחיל לסדר את המידע באתר באופן נוח יותר לגולשים. ההתפתחות של תחום ה-UX והעובדה שגוגל בעצמו נעשה פחות סבלני לגבי אתרים שמסודרים גרוע, הובילה לכך שהיום היררכיה של אתרים היא אחד הנושאים החשובים ביותר מבחינת דירוג אתרי אינטרנט במנועי החיפוש
-
מצד אחד, הבינה המלאכותית תקל עלינו מאד ביצירה והבנייה של מצגות להרצאות ולהוראה , מצד שני, בעולם שלפני הבינה המלאכותית , הכנת מצגת ע"י מורים , מרצים ומדריכים סייעה להם לזכור טוב יותר את החומר ולהבחין בין טפל לעיקר . כאשר העבירו הרצאה בליווי המצגת הם זכרו טוב יותר את החומר והתכנים וגם לא הקריאו את תכני המצגת ( אין להבין מכך שאני נגד הבינה המלאכותית , להפך , אני רק מדגיש את היתרונות והחסרונות) .
-
אי אפשר לדבר על וורדפרס בלי לדבר על תוספי וורדפרס אלו בעצם מחוברים ומשלימים אחד את השניה. לוורדפרס יש עשרות אלפי תוספים וזה אחד היתרונות הבולטים של מערכת ניהול מופלאה זו. כדי למצוא תוסף שמתאים לכם לפונקציה מסוימת, קודם כל כדי מאוד לבצע חיפושים בגוגל ולעבור על התוצאות עד שתמצאו את שם התוסף או קישור להורדה של התוסף שמתאים לכם. אז הנה הסבר קל ומדויק להתקנת תוסף:
-
רוצים לחסוך זמן ולייעל את תהליך היצירה של האתר? ב-Wix Studio יש לכם אפשרות ליצור טמפלייטים – ולחולל מהפך בתהליך העבודה שלכם. עם טמפלייטים בהתאמה אישית אתם יכולים ליצור אתרים בהתאמה מלאה ולהפוך אותם לטמפלייטים לשימוש חוזר, מבלי שתצטרכו להתחיל שוב מאפס בכל פעם. הכלי העוצמתי הזה מאפשר לכם לספק תוצאות יוצאות דופן, תוך חיסכון בזמן.
הפצת מידע דיגיטלי , כלים ושיטות
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
הניוזלטר זה המייל שנשלח לקוראים שנרשמו לבלוג באמצעות שימוש במערכת הדיוור שלך. הבלוג מחובר למערכת דיוור על פי בחירתך, זה יכול להיות רב מסר או סמוב או קונברקיט או מיילצ'ימפ. אלו הם שמות שונים של מערכות דיוור שונות. לכל אחת יתרונות וחסרונות. אני משתמשת ברב מסר, כי מצאתי בו יתרון עסקי עבורי מהמתחרים שיש היום בשוק הישראלי (אוטומציה, דפי נחיתה, אתר קורסים, מערכת CRM). הניוזלטר הוא פה והוא ימשיך להיות פה גם בעתיד, כי, לעומת הרשתות החברתיות, רשימת דיוור היא בבעלותך – והקהל שלך מקבל את הדיוורים שלך מבלי להיות תלויים באלגוריתם שמשתנה ואין לך יכולת שליטה בו.
-
מטרת הדשבורד היא לשקף למשתמש מידע אנליטי (טרנדים, סטטיסטיקות, סיכומים ושורות תחתונות) בתצוגה ויזואלית על מנת להקל עליו לבצע פעולות נבונות על בסיס מידע כמותי. המידע המוצג בדשבורד לרוב נגזר מתוך מאגרי המידע של הארגון המרוכזים בהמון טבלאות אקסל. המשתמש המיומן ידע לגזור נתונים מתוך אותן טבלאות אבל זה יקח לו הרבה זמן ולרוב יהיה לו קשה להשוות ולחתוך מידע מבין טבלאות שונות. תפקיד הדשבורד הוא לא רק לתת סיכומים מספריים, טרנדים ואנליטיקות, הוא אמור לתת למשתמש כלים לפעול ולשפר את העסק בהתאם למידע הזה.
-
רשת לינקאדין הולכת ומתפתחת במהירות והחידוש העיקרי הוא מנגנון משופר ליצירת ניוזלטרים שבועיים או יומיים . המטרה של הניוזלטרים בלינקאדין היא לייצור מעורבות Engagement טובה יותר עם העוקבים וגם אינטראקציה. ניתן בקלות לכתוב פוסטים , להציב תמונה מובילה וגם קישורים . העריכה הדיגיטלית מאד ידידותית וקלה . הפצה : כל העוקבים אחריך בלינקאדין יכולים בקלות ללחוץ על כפתור המינוי .
מאגרי מידע ברפואה
-
קוקרן אוסף וממפה את כל הפרסומים בנושא מסויים, קורא אותם, מנפה את הפרסומים שאינם תורמים מידע לנושא ונשאר עם הפרסומים הרלוונטיים. אלה הם פרסומים רציניים, הבנויים היטב מתודולוגית, בעלי היקף רחב ותוקף סטטיסטי רב, אשר תורמים מידע משמעותי לנושא. מהפרסומים הללו עורך מוסד קוקרן סיכום. וכך נולדים "סיכומי קוקרן", והמונח קוקרן הפך לשם נרדף ל"רפואה נסמכת עובדות" (Evidence Based Medicine). המאגר כולל סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות המסכמות ומפרשות תוצאות של מחקרים רפואיים. הוא מהווה משאב חשוב, המאפשר לסגל הרפואי וקובעי מדיניות לקבל החלטות קליניות מבוססות ראיות (Medicine Based Evidence
-
הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג. מה מייחד את פאבמד? בניגוד למאגרי מידע מדעיים אחרים בגישה חופשית ברשת, בהם איתור החומר הוא בעזרת מנועי חיפוש אוטומטיים בעיקר (דוגמת גוגל סקולר למשל), פאבמד הוא מאגר העשוי בעבודת יד של אנשי מקצוע, וניתן לעשות בו חיפוש המונחה על ידי משמעות הטקסט. אולי כאן המקום להגיד מילה טובה לממשל האמריקאי המאפשר גישה חופשית מכל העולם לאתר הזה, שהחל כפרויקט ניסויי בינואר 1996 (השנה בה סיימתי את לימודי התזונה בפקולטה...) והגיע עד הלום.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
האתר מדליין פלוס מבית הספריה הלאומית בארה"ב מספק חדשות רפואה ותזונה על בסיס יומי. הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג: המקור העיקרי של החדשות באתר מדלין פלוס הוא האתר HealthDay, הקיים משנת 1998, ומספק עדכונים לציבור הרחב אך גם לאנשי מקצוע בתחום הרפואה תחת השם Physician's Briefing. בנוסף מספק מדליין פלוס עדכונים על הודעות לעיתונות של ארגוני רפואה מרכזיים.
-
מדסקייפ הוא אתר חדשות רפואה (כולל גם אפליקציה לניידים) שנוסד בשנת 1995. הגישה לאתר בהרשמה חינמית, וניתן למצוא בו מידע רב על מחלות ומצבים רפואיים, תרופות ועוד במספר שפות. כמו כן באתר עדכונים שוטפים על פרסומים חדשים בנושאי רפואה, כולל עדכונים מכנסים. ניתן לגלוש באתר על פי ההתמחויות השונות, המופיעות בתפריט הצד. מקור: הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג
-
הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג: האתר LinksMedicus.com שם לו למטרה לרכז את מיטב המידע הרפואי האיכותי החופשי הקיים ברשת בפורטל אחד. זהו פרוייקט של בית החולים Sirio-Libanês הממוקם בסאו פאולו, ברזיל. הפרויקט מנוהל על ידי Euclides Cavalcanti, מתמחה ברפואה פנימית בבית החולים. למרות מיקומו בברזיל האתר כולו באנגלית.
-
SEENSO - מנוע חיפוש ומקור למידע רפואי מנוע חיפוש למידע רפואי המציג גם חדשות בתחום הרפואה. מקורות המידע עליהם מתבססים החיפוש והחדשות הם מקורות מידע מהימנים בלבד, ולא פרסומיים. בדף הבית ניתן לראות חדשות המחולקות לשלושה תחומים: בריאות, מחלות ותרופות. ניתן להתעדכן בחדשות מהאתר עצמו, או להרשם לקבלת עדכון יומי במייל. העדכון המובנה כולל את החדשות האחרונות לפי שלושת הסעיפים הקיימים באתר, וניתן גם להרשם לקבלת עדכון על חדשות בנושא ספציפי המעניין אתכם. מקור : הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג
-
-
הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג.מאגר המידע Up To Date נחשב לאחד המקומות הטובים לקבלת עדכונים מקצועיים ותשובות לשאלות קליניות בתחום הרפואה. המאגר, הבנוי על מקורות מידע מבוססי עובדות, מכיל למעלה מ- 10,000 נושאים ב -22 התמחויות, ונכתב על ידי לא פחות מ -5700 רופאים, הסוקרים באופן ידני למעלה מ -470 עיתונים רפואיים. הנושאים המוצגים במאגר זוכים ל -23 מליון צפיות מדי חודש מכל רחבי העולם.
-
-
-
-
-
META הוא כלי מבוסס בינה מלאכותית המאפשר לגלות מידע בתחום הביו-רפואה באמצעות יצירה ומעקב אחרי Feeds מותאמים אישית. הכלי מבוסס על סטארטאפ שנוסד בשנת 2010 ,ונרכש על ידי קרן צ'אן-צוקרברג בשנת 2017 . Meta מכסה מאמרים מ – PubMed ומ – bioRxiv, וממש לאחרונה הוסף גם המאגר medRxiv. המוטו של האתר הוא Search less. Discover more, ועם זה אני מניחה שכל קוראות וקוראי הבלוג יזדהו. המשימה של גילוי המאמרים הרלוונטיים לך במהירות אינה קלה, במציאות בה (על פי Meta) מתווספים מדי יום מעל 4000 מאמרים חדשים בתחום הרפואה. זו למעשה היתה הסיבה ליצירת Meta מלכתחילה. השימוש בכלי הוא חופשי וללא פרסומות, בזכות התמיכה של קרן צ'אן-צוקרברג.
-
-
מנוע החיפוש יעזור להנגיש למדענים ולחוקרים את המידע הרלוונטי ביותר בנוגע לנגיף הקורונה, ופתוח וזמין לשימוש הציבור בכל העולם, ללא עלות.. מחודש פברואר עד מאי 2020, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בנושא נגיף הקורונה (COVID-19) זינק מ-29,000 ליותר מ-138,000. עם הירתמות האוכלוסיה הגלובלית, המספר רק ימשיך לצמוח באופן אקספוננציאלי, כאשר התחזיות צופות שעד סוף שנת 2020, הוא יגיע ליותר מ-1,000,000. ניסיון רחב בעיבוד שפה טבעית (NLP) סיילספורס איגדו צוות של מומחים שמטרתו לפתח מנוע חיפוש שיתמוך במאמצי המחקר ככל שמידע נוסף יתווסף למאגרי המידע הציבוריים, וכך בתוך מספר חודשים פיתחו את COVID-19 Search. בסיילספורס השתמשו בנתונים מאתגר ה-CORD-19, אתגר הנערך בחסות הבית הלבן, שנועד לזרז פיתוח אלגוריתמים ומנועי חיפוש שמטרתם לאפשר לחוקרים ולקובעי מדיניות להבין טוב יותר את נגיף COVID-19 ולהילחם בו.
-
מדליין פלוס https://medlineplus.gov/ הוא אתר בנושאי רפואה ובריאות של משרד הבריאות האמריקאי - NIH. האתר קיים משנת 1998, ומתוחזק על ידי הספריה הלאומית לבריאות NLM, הספריה הרפואית הגדולה בעולם. האתר פונה לציבור הרחב, וכתוב בשפה פשוטה וברורה. המידע באתר עדכני ומבוסס על מקורות מידע מהימנים, כך שהן הציבור והן אנשי מקצוע יכולים למצוא בו שימוש רב.
-
-
-
-
The Archive of healing פרויקט דיגיטלי חדש מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, מציע על פי מה שנכתב באתר את "אחד ממאגרי המידע של פולקלור רפואי המקיף ביותר בעולם", האתר האינטראקטיבי כולל מאות אלפי ערכים שמתארים תרופות, טקסים ושיטות ריפוי המשתרעות על פני יותר מ 200 שנה ושבע יבשות." הארכיון נאצר במשך יותר משלושים שנה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת UCLA. אחת המטרות המרכזיות של ארכיב הריפוי היא דמוקרטיזציה של הידע והפרקטיקה של הריפוי. החומר מהאוסף, שכונה במקור "ארכיב הרפואה המסורתית", הגיע מ"נתוני ריפוי מלמעלה מ -3,200 פרסומים, שישה ארכיונים אוניברסיטאיים, וכן מידע ממקור ראשון ושני מתוך הערות שדה אנתרופולוגיות ופולקלוריות.
-
הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג: כמדי שנה בחודש דצמבר מתעדכן מאגר המלים המבוקרות של Medline, הקרוי MeSH. חשוב לדעת ש - Medline הוא המאגר המרכזי המרכיב את PubMed , לכן חשוב להכיר את המאגר והשינויים החלים בו, היות והם משפיעים על תוצאות החיפוש ב - PubMed. מה חדש ב - 2021? העדכונים לשנת 2021 עומדים, איך לא, בסימן Covid-19. לא פחות מ - 100 מונחים שונים שקשורים לפנדמיה הוספו השנה למאגר. אבל לא רק בנגיף עסקינן, מונחים בתחומים שונים ומשונים ניתן למצוא ברשימה של 277 מונחי MeSH שנוספו למאגר.
-
מאגר התרופות כולל את כלל המידע על התרופות הרשומות, או שהיו רשומות בעבר בישראל, כולל דרך מתן התרופה (לדוגמה טבליה או סירופ), התוויות רפואיות, סוג האריזה, תסמינים (סימפטומים) ותופעות לוואי, עלונים לצרכן ומחירי התרופות. דרכי החיפוש במאגר ניתן למקד את החיפוש במאגר לפי השם מסחרי של התרופה בעברית או באנגלית, לחפש תרופות ללא מרשם לפי תסמין (סימפטום), לבצע חיפוש חכם המאפשר חיתוכים וסינונים ולחפש תרופות לפי החומר הפעיל.
תוספי מידע מועילים לדפדפנים וכלי כתיבה
-
-
התוסף OneTab מומלץ לכל מי שעובד עם טאבים רבים פתוחים בכרום. עבודה עם ריבוי חלוניות פתוחות בכרום מאפיינת רבים בתעשיית ההייטק, השיווק הדיגיטלי ועוד. לאחר התקנת התוסף בדפדפן, באפשרותכם ללחוץ על האייקון של התוסף וכך כל הטאבים הפתוחים בכרום יומרו לרשימה המופיעה בטאב אחד, ובקליק מהיר ניתן לבחור את הטאב שרוצים לפתוח או להציג את כל הטאבים למראה הרגיל. אגב, התוסף חוסך משמעותית בזיכרון ה-RAM, עד כ-95%, לכן הוא משפר את העבודה ומונע מהמחשב לפעול באיטיות.
-
להקליט ▸ שולחן עבודה, לשונית דפדפן או לכידת מצלמת אינטרנט ▸ ליצור עם השמע של המיקרופון שלכם ▸ להתאים אישית את הרזולוציה ואת FPS ▸ להטמיע את מצלמת האינטרנט שלך לתוך screencast לערוך ▸ להציג הערות על המסך באמצעות כלי עט ▸ פוקוס זרקור על העכבר ▸ לחתוך הקלטה (Premium) לשתף ▸ סרטונים נשמרים באופן אוטומטי ל- Google Drive ▸ לפרסם ישירות ב- YouTube ▸ לשמור ולנהל סרטונים באופן מקומי ▸ לייצא כ- .mp4 או GIF מונפש (Premium)
-
-
צילום מסך מתוך הדפדפן שלנו הוא פעולה שרבים מאיתנו נדרשים לעשות יותר ויותר – אם כדי לשמור לעצמנו צילום של עמודי אינטרנט חשובים, אם כדי שנוכל לשלוח אותו לאחרים, ומעוד שלל סיבות כאלו ואחרות. העניין הוא שבמצב הרגיל, כשאנו עושים צילום מסך על ידי לחיצה על כפתור Print Screen במקלדת, התוצאה היא צילום רק של קטע עמוד האינטרנט שבאותו הרגע נראה על גבי המסך; אך אם בפנינו עמוד ארוך ואנחנו רוצים לצלם אותו בכללותו, נצטרך לגלול אותו מעלה ומטה, לבצע מספר צילומים ולחברם יחדיו - לא הדבר הכי פשוט ונוח שיש. אך כעת התוסף המצוין Full Page Screen Capture פותר את הבעיה הזו אחת ולתמיד.
-
לאחר הורדת התוסף והתקנתו כל מה שעליכם לעשות הוא ללחוץ על האייקון אייקון תחנה שיופיע לצד שורת החיפוש, ובתפריט שיעלה לפניכם בצד העמוד תוכלו לבחור מבין האפשרויות המוצעות: Article לשמירת המאמר כולו כפי שהוא מופיע באתר, Simplified Article לשמירת הגרסה המופשטת שלו,Full Page לשמירת כל העמוד ועמוד. לאחר שבחרתם באפשרות הרצויה מבחינתכם לחצו על כפתור Save Clip והקטע שבחרתם ייצולם ויישמר במאגר של התוסף.
-
-
-
-
אחד התוספים הכי שימושיים הוא Pushbullet, שפותר את הבעיה של העברת קבצים בין מכשירים שונים. רוב הפתרונות האחרים (ג’ימייל, גוגל דרייב, דרופבוקס, הנגאאוטס ועוד אחרים) לרוב יכווצו או יעוותו את הקובץ, וכך בעצם לא נוכל להשתמש בו באותה הצורה שרצינו. פושבולט מעבירה את הקבצים (וכל תוכן אחר שתרצו) בין המכשירים השונים שלכם בלי עיוותים ובמהירות. שלחתם פעם למישהו משהו בפייסבוק מסנג’ר רק כדי שתוכלו להזכר בזה בבית ולפתוח את זה? אז זה זה.
-
-
-
-
מאמר אורח מאת : אור פיאלקוב ( למידע אודותיו בסוף הסקירה שלו) תוספי כרום הם כלי עזר יעיל ביותר למגוון שימושים ברחבי האינטרנט. ישנם מאות אלפי תוספים בתחומים שונים ומגוונים וכל הכלים מגיעים בגרסה ראשונית חינמית אך לחלקם יש גרסת Pro בתשלום. המטרה של תוספי כרום היא ליצור עבורנו סביבת עבודה נכונה, לקצר עבורנו תהליכים ולהגביר את רמת הפרודוקטיביות שלנו החל מבדיקת פונט למלל באתרים ועד להטמעות של קוד מעקב. היום נסקור תוספי עזר לבניית אתרי אינטרנט.
-
קטלוגים מקוונים , חדשנות ופלטפורמות מקוונות של ספריות
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
חקר חוויות המשתמש בספריות אקדמיות הפך בעת האחרונה לנפוץ יותר בספריות אקדמיות בכדי לשפר את חווית משתמשי הספרייה. מעניין מהי תחושתם של העוסקים במלאכה לגבי עבודתם ובעיקר היחס לו הם זוכים בספרייה .ובעיקר מהי ההתייחסות להמלצותיהם. מחברות המאמר הן עובדות בצוות חווית המשתמש בספרייה באוניברסיטת גואלף שבקנדה ומחקרן זה הונע מתסכול עבודת ספרני חווית משתמש בספריה אקדמית. התפקיד של ספרני חווית המשתמש והעוסקים במלאכה זו בספרייה הוא לגלות מה הסטודנטים ואנשי הסגל צריכים, רוצים ומצפים מהספרייה. הם חוקרים את שיטות המחקר והלמידה שלהם, ובוחנים כיצד שירותי ספרייה, משאבים ומרחבים תומכים בשיטות אלה.
-
ד"ר יפה אהרוני : האתר של Marcus P. Zillman כולל הרבה מקורות מידע בנושאים שונים. אחת הרשימות שעודכנה לאחרונה היא רשימה של מדריכי נושאים ופורטלים לשנת- 2021 . הרשימה כוללת הרבה מקורות מידע מסווגים על פי הקטגוריות הנושאיות הבאות: חינוך ואקדמיה, כלכלה ועסקים, ממשלה וסטטיסטיקה, מדעי הרוח, מידע ומדע המידע, משפטים, רפואה, חדשות, מדע והנדסה ומדעי החברה כול אחת מהקטגוריות כוללת קישורים לאתרים רבים רלוונטיים בתחום. לדוגמה – מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים 2021, חיפוש אנשים ועוד.
-
ד"ר יפה אהרוני : Wikidata היא מאגר ידע חופשי ופתוח שניתן לקריאה ועריכה על ידי אדם ומכונה כאחד. Wikidata משמשת כאחסון מרכזי לנתונים המובנים של הפרויקטים של וויקימדיה, כולל Wikipedia Wikivoyage, Wiktionary, Wikisource, ועוד . כמו כן Wikidata מספקת תמיכה גם לאתרים ושירותים רבים אחרים מעבר לפרויקטים של ויקימדיה.
-
ד"ר יפה אהרוני : העולם משתנה במהירות טכנולוגית, חברתית ואקולוגית. לאור המצב – מה הן המגמות בספריות , השינויים שהחלו והשינויים הצפויים וכיצד הם משתלבים עם ערכי הליבה של הספריות – גישה, פרטיות וחופש אינטלקטואלי. כתבה שהתפרסמה ב-1 ביוני 2020 מציגה תובנות ותחזיות מחמישה הוגי דעות בספרייה שחלקו את עמדותיהם בסימפוזיון של ארגון הספריות האמריקאי על עתיד הספריות שהתקיים ב-24 -28 ינואר 2020. הכתבה מציעה תובנות ותחזיות מעניינות במספר תחומים
-
תת-המאגר החדש מכסה באופן שיטתי את כל ספרי העיון החדשים שיצאו לאור בישראל בשנה האחרונה, במרבית תחומי הדעת : חינוך, פסיכולוגיה ,הסטוריה , סוציולוגיה , מדעים , בריאות ועוד . תת-המאגר המקוון "ספרי עיון חדשים" מתעדכן כל שבוע ומבוסס על מערכת איסוף מידע ממוחשבת הבודקת מה חדש בכל הוצאות הספרים , לרבות הוצאות הספרים של האוניברסיטאות ומכוני המחקר וגם ביקורות ספרים( Book reviews ) מערכת האיסוף מסוג WEB CRAWLER מעבירה את הממצאים לידי הפלטפורמה הממוחשבת של תת-המאגר מסוג RAINDROP.IO. כל פריט מידע לגבי ספר עיון חדש עובר מיפתוח (מילות מפתח/תגיות) . לתת -המאגר "ספרי עיון חדשים" יש מנוע חיפוש יעיל וניתן גם לדלות את המידע על פי מילות המפתח/תגיות.
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני : דוח מערכות ספרייה 2022 שהתפרסם בראשית מאי 2022 , מתעד השקעות מתמשכות של ספריות במוצרי טכנולוגיה אסטרטגיים למיכון וניהול משאבי הספרייה בשנת 2021 במישור הגלובלי הדוח מכסה ארגונים/חברות למטרות רווח וארגונים ללא מטרות רווח שמציעים מוצרי ניהול משאבים אסטרטגיים – במיוחד מערכות ספריות משולבות ופלטפורמות שירותי ספרייה ומוצרי גילוי מקיפים.
ספריות דיגיטליות
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
הספרייה הלאומית השיקה לפני כמה חודשים את אתר העיתונות ההיסטורית החדש הכולל 537 עיתונים מלמעלה מ 30 מדינות. אוסף העיתונות היהודי והישראלי הדיגיטאלי של הספרייה הלאומית בישראל, נחשב לאחד הגדולים ביותר בעולם – בוודאי מבחינת הגיוון הגיאוגרפי והלשוני שלו – והוא מהווה מאגר עשיר ונדיר של עיתונים מודפסים – החל מסוף המאה ה 18 ועד לימינו אנו, ובמעל 15 שפות שונות..
-
-
-
בימים אלו הושק המיזם " ספריות דיגיטליות וספרים דיגיטליים – מרכז ידע" פרי יזמתו ועבודתו של המידען ואיש החינוך עמי סלנט. מטרתו המוצהרת של המיזם היא לרכז את כל המידע אודות ההתפתחויות בתחומי הספריות הדיגיטליות בישראל ובעולם. וכפי שמצוין באתר, לצורך כך פותחה מערכת מקוונת לאיסוף מידע אודות ההתפתחויות בספריות דיגיטליות בארץ ובעולם, והמידע המעודכן והחשוב מוצג באתר לאחר סינון ותמצות. האתר כולל גם מידע על ההתפתחויות בתחום קוראי ספרים אלקטרוניים (כגון קינדל ואחרים) וכלים דיגיטליים להפקת ספרים אלקטרונים/דיגיטליים.
-
הפרוייקט הניסיוני של האתר Internet Archive שמטרתו לרכז מידע על ספרים ברחבי העולם באתר בפורמט ויקי הפך להיות ספריה דיגיטלית אדירה , מהמשמעותיות ביותר כיום במרחב האינטרנט. האתר התחיל בשנת 2006 כמאגר מידע על יותר מחצי מיליון ספרים והציע בזמנו קישורים רבים לעותקים אלקטרוניים חינם. כיום , נכון לשנת 2022, יש במאגר כבר מידע על 20 מיליון כותרים אלקטרוניים ועוד היד נטויה (over 20 million records ).
-
האתר הבינלאומי " אופן-אקסס" לדיסרטציות ותזות התרחב באופן משמעותי מאז הקמתו בשנת 2014 . האתר הוקם במטרה להרחיב את חשיפתם והפצתם של תזות ודיסרטציות מכל האוניברסיטאות בעולם .. מטרת הפרויקט היא לאפשר גישה חופשית וקלה לחומרים וכך להרחיב את ההפצה והחשיפה שלהם. בצורה כזאת סטודנטים וחוקרים יכולים בקלות להיעזר ולהישען על מחקרים קודמים במהלך עבודותיהם. כחלק מהיוזמה, האתר פתוח לכולם וללא תשלום. חוקר שלא יהיה מעוניין שלכל הגולשים תהיה גישה למחקריו, יוכל להגביל אותה כך שהעבודה לא תוצג באופן חופשי, אלא בהתאם לפרמטרים שיוגדרו מראש.
רשתות חברתיות אקדמיות
-
-
יתרונות השימוש בריסרצ'גייט מעקב אחרי חוקרים בתחום הענין שלכם בריסרצ'גייט תוכלו לנהל מעקב אחרי חוקרים בתחום המענין אתכם, ותקבלו התראה על כל מאמר חדש שהם מפרסמים. חלק שימושי מאוד בריסרצ'גייט הוא האפשרות להתייעץ בקלות עם קולגות מכל רחבי העולם. ניתן לדרג את איכות התשובות, כמו גם לדווח על תשובות פוגעניות על ידי לחיצה על Flag. לפני ששואלים כדאי לבדוק אם היו כבר דיונים בנושא. אפשר לבצע חיפוש במנוע החיפוש הראשי בנושא המבוקש, ולאחר מכן לסנן את התוצאות לפי נושאים. השאלות מחולקות לפי תת נושאים שניתן גם לעקוב אחריהם. הבלוג של המידענית טל קמינסקי רוזנברג
-
-
-
-
-
-
פלטפורמות השיתוף האקדמיות (ידועות גם כרשתות חברתיות של חוקרים) צמחו בהשראת הרשתות החברתיות וכמענה לצורך הגובר של המדענים להחליף ביניהם מידע , כולל מאמרים שפרסמו. פעילותן התאפשרה, בין השאר באמצעות ניצול פרצות בחוק, אשר עקפו את הזכויות הבלעדיות שתובעות לעצמן ההוצאות לאור של כתבי העת כתנאי לפרסום מאמר .
מאגרי מידע כלכליים ופיננסיים
-
-
המאגר הוקם ע"י Start-Up Nation Central היא חברה לתועלת הציבור, שמטרתה להפגיש גורמים בינלאומיים עם חדשנות ישראלית ולעזור להם לנווט בתעשיית ההייטק הישראלית. Start-up Nation Central פועלת כמערכת ניווט עבור משקיעים, אנשי עסקים וממשלות שמחפשים גישה נוחה ויעילה לחדשנות טכנולוגית ישראלית. במאגר Start-Up Nation Finder ניתן למצוא וללמוד על : קרוב ל6000 חברות חדשניות ישראליות 250 קרנות הון סיכון הפועלים בארץ 160 מאיצים, מקומות עבודה משותפים ותוכניות 250 מרכזי פיתוח ומחקר של חברות בינלאומיות בישראל .
-
-
-
-
-
-
מאגר עסקי המכיל מידע מעיתונים, בלוגים וכתבי עת מרחבי העולם. מידע כלכלי ופיננסי על חברות ציבוריות ופרטיות - ההנהלה, המתחרים, פטנטים, דוחות אנליסטים, מידע משפטי ועוד. מידע על ענפי תעשייה שונים Nexis Uni ממשק חדש וידידותי לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, מאפשר חיפוש אינטואיטיבי ביותר מ- 17,000 מקורות חדשותיים, עסקיים ומשפטיים (כולל כולל החלטות של בית המשפט העליון בארה"ב משנת 1790). נבנה על סמך ניסיונם וחוות דעתם של סטודנטים באוניברסיטאות והביא לממשק מחקר אינטואיטיבי, המשלב מגוון רחב של אופציות. (פיצ'רים) בין יתרונות הממשק: אפשרות לשיתוף פעולה במחקר ובחומרים, אפשרות להכנס עם שם משתמש וסיסמא. אפשרות להגדיר התראות, שמירת חיפושים ורשימת מועדפים. מנוי למאגרי מידע של נקסיס -לקסיס - ארד אופיר בעמ
-
-
-
-
מספק דוחות רחבים ומעמיקים על למעלה מ- 80 מיליון חברות ברחבי העולם הכוללים: סקירת התעשייה, סקירת מוצרי ופעילות החברה, מערכת התרעות אחר שינויים, מתחרים, עצי בעלויות, מידע פיננסי על החברה ועוד. • מעניק ידע מקיף וכולל על מצב ענף וחברה ספציפיים. • מסייע להימנע מפעילות עסקית בענפים מסוכנים או לא מתאימים עבורך. • מאפשר זיהוי אפשרויות ופוטנציאל עסקי בענף או עם חברות מסוימות. מידע מקיף על מיליוני חברות ותאגידים מחוץ לארה"ב , החברות המובילות בעולם, תעשיות ושווקים. מכיל גם תוצאות מהמאגרים American D&B ו International D&B
-
-
-
-
-
-
-
מאגרי נתונים
-
-
-
-
OECD iLibrary היא בסיס הידע הגלובלי לנתונים ולניתוחים של ה-OECDהיא מכילה את כל הספרים והמאמרים שפרסמו מאז שנת 1998 – כמו כן אוסף עצום של נתונים סטטיסטיים, כולל נתונים מתחילת שנות ה -1960 במעל ב 80 מדינות. המשתמשים יכולים לחפש ולהגיע ישירות לפרקים, מאמרים, ספרים, , מסדי נתונים, ועוד. פריטי תוכן אלו זמינים בפורמטים ושפות שונים. חשוב לציין שניתן לקבל רק חלק מהחומרים בטקסט מלא
-
-
-
-
-
-
-
חלק לא מבוטל מחיפושי המידע כיום תר אחרי נתונים והתפתחויות במדינות השונות ברחבי העולם או מדינות המזרח התיכון. לדוגמא , חיפוש אחרי נתונים מעודכנים אודות כלכלת מצרים או נתונים עובדתיים אודות אוכלוסיית סוריה. אחד המאגרים הוותיקים בתחום זה הוא הוא מאגר העובדות של סוכנות הביון האמריקאית הידוע בשם CIA World Factbook. במאגר זה מידע עובדתי על 268 מדינות ברחבי העולם . המידע העובדתי מתייחס לתחומים הגיאוגרפיים , הדמוגרפיים , הממשל , תקשורת ותעבורה כמו גם ענפי הכלכלה בכל מדינה הנסקרת במאגר.
-
הסקירות התקופתיות מכסות התפתחויות ב180 מדינות ברחבי העולם ויש להם מאגרי סדרות נתונים מצטברות על 115 מדינות . היקף מאגרי נתונים אלו מגיע למיליוני נתוני בסיס (dataset) . מאגרי המידע העובדתיים והסקירות התקופתיות הנסמכות עליהן מוצעות רק למנויים בתשלום ורק חלקן מגיע לספריות אקדמאיות ומכוני מחקר בישראל. המידע העובדתי בסקירות של ה-EIU מציגות פרופיל עומק של כל מדינה על בסיס מאגרי הנתונים המצטברים והמעודכנים שנצברו ע"י יחידות המחקר של האקונומיסט הבריטי. הסקירות כוללות גם תחזיות לגבי התפתחויות אפשרויות בכל מדינה.
-
מאגר מידע אינטגרטיבי אחר שיכול להועיל במציאת נתונים ועובדות על מדינות העולם הוא מאגר FACTIVA של דאו ג'ונס. הם מכסים מידע עובדתי כלכלי ועסקי על כל מדינות העולם , אך חזקים במיוחד לגבי איסוף נתונים בדרום מזרח אסיה , כגון סין , ויטנאם, קוריאה, יפאן ומדינות נוספות באזור. במאגרי Factiva של דאו ג'ונס נצברים נתונים מ2500 עיתונים בחו"ל לצד 5000 פרסומי מגזרי התעשייה.
-
-
-
-
ד"ר יפה אהרוני : פרויקט ענן המדע הפתוח באירופה (The European Open Science Cloud -EOSC ) שם לו למטרה לחבר מאגרי נתונים רלוונטיים למחקר ברחבי אירופה, ובהמשך, ברחבי העולם ובכך ליצור למעשה רשת עולמית לנתוני מחקר.. כל אחד מהם יצטרך להתבסס על עקרונות הנתונים FAIR של איתור, נגישות, יכולת פעולה הדדית ושימוש חוזר.
-
אילן גת: המנוע האסוציאטיבי של Qlik הוא לב העניין בעיבוד נתוני Big Data . מנוע זה סורק במקביל ובזמן קצר אינספור נתונים ומגוון רחב של מקורות ומציג אותם על בסיס דשבורד מובנה ומותאם משתמש. אופן הצגת הנתונים במקרה זה שונה לחלוטין, שכן המנוע לומד את מאפייני השימוש של המשתמש ומשפר את הצגת התוצאות לאורך הזמן. בנוסף, התוצאות המוצגות למשתמש רחבות יותר מהשאלה העסקית שהוקלדה, שכן מנוע החיפוש העוצמתי, סורק את הדאטה המקושרת לערך שעליו המשתמש ביצע חיפוש, וזו מוצגת בגוון אפור למשתמש, כך שהוא יכול למעשה לקבל תמונה מלאה, שלא היה יכול להיחשף אליה בשום צורה אחרת. את החקירה יוכל המשתמש להמשיך באופן חופשי על בסיס כל ערך שיבחר, באופן אסוציאטיבי לחלוטין. ל-Qlik יש מספר פתרונות לניהול Big Data הכוללים את המנוע האסוציאטיבי, ארכיטקטורה מתקדמת ו-AI כלי בינה רבודה מתוחכם.
-
נתונים פתוחים או נתונים גולמיים חופשיים (Open data) הוא רעיון לפיו חלק מהנתונים הגולמיים צריכים להיות זמינים לכל אדם, כך שניתן להשתמש בהם ולפרסם אותם מחדש בצורה חופשית, ללא מגבלות כמו זכויות יוצרים, פטנטים, או מכניזמים אחרים של שליטה. המטרה של "תנועת הנתונים הפתוחים" (Open data movement) דומה למטרות של תנועות אחרות של "פתיחות" כמו קוד פתוח, תוכן פתוח וגישה פתוחה.
אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת
-
-
אלה פלג. מטרת סביבה זו היא מיקוד תהליכי חשיבה ומידענות וכן ניתוח ויישום של פיתוח המצאה על שלביה השונים. חשוב כי התלמידים יתנסו בתהליך פתרון בעיות כשהם מטפלים בפתרון הבעיה בעזרת תהליך התיכון ובמיומנות של מידענות, כשהמסר המרכזי זימון יכולת פיתוח ההמצאה והנגשתה לאוכלוסייה דיפרנציאלית בכל מקום וזמן כדי לאפשר חשיבה פורצת גבולות. מעבדה מכילה בתוכה "מעבדת מידענות" , "מעבדת תיק מוצר" וכמובן, "מעבדת בלוגים" שם כל התהליכים השיתופיים מתועדים.
-
-
-
ניוזלטרים במידענות
ניהול תוכן ברשתות חברתיות
-
אתם רואים פחות ופחות תכנים של חבריכם או העוקבים אחריכם בפייסבוק. במקרה טוב רק 4% מחבריכם /העוקבים אחריכם נחשפים לתכנים שלכם . יש כמה גורמים לדעיכה זו בזרם ההודעות העצום בפייסבוק . הגורם הראשון הוא עדיפות שפייסבוק מקצה באלגוריתם שלה לפוסטים בתשלום , וזה אינו בשליטתכם , והגורם השני הוא מדד האינטראקציה או Engagement Rate והוא בהחלט תלוי גם בכם .
-
-
-
רשתות חברתיות ייעודיות למקום העבודה החלו להיות יותר ויותר נפוצות בשנים האחרונות . הנחת היסוד שלהן היא כי צוותי העבודה בכל מקום עבודה זקוקים לפלטפורמה שתחבר רק ביניהם, תאפשר להם העברת קבצים ושיתוף מסמכים ותאפשר להם דו-שיח. הפלפטפורמה המקוונת Workplace של פייסבוק הושקה לפני שנתיים והמתנתי בסבלנות עד שתצא גרסה חדשה ומעודכנת שלהם .
-
-
-
השיפורים בשנה האחרונה ברשת החברתית לינקאדין הופכים אותה בהדרגה לרשת חברתית מקצועית ולא רק משאב לגיוס כוח אדם ועובדים. ניתן כבר היום למצוא ברשת הלינקאדין יותר עדכונים מקצועיים חשובים וממוקדים מאשר בפייסבוק (אם כי בראייה כוללת בטוויטר יש עדיין יותר עדכונים מקצועיים) . הפיד של הלינקאדין (קישור) מאד יעיל וכמעט כל העוקבים מקבלים את העדכונים שלי ( לעומת 4 אחוז בפייסבוק ) .
-
-
ניכרת המשך הירידה בטווח החשיפה האורגני בפוסטים בעיקר בפייסבוק, מעט מאד משתמשים ועוקבים רואים את הפוסטים שלכם בדפים ובקבוצות הפייסבוק . החשיפה האורגנית בקבוצות הפייסבוק נמוכה מאד כיום. קומץ אנשים רואים את הפוסטים שלכם בקבוצות הפייסבוק!!!! שיעור המעורבות בפוסטים של פייסבוק ירד ב17% בשנה האחרונה , אבל שיעור המעורבות בפוסטים של אינסטגרם נותר יציב. רילז – מוצר הסרטונים הקצרים שהושק באינסטגרם ופייסבוק, ומדמה את הסרטונים בטיקטוק. רילז מהווה כבר יותר מ-20% מהזמן שאנשים מבלים באינסטגרם, ווידאו בכלל מהווה 50% מהזמן שאנשים מבלים בפייסבוק, וגם שם השימוש ברילז צומח במהרה. החודש קיבלנו את ההודעה שתכונת התצוגה הכרונולוגית חזרה לאינסטגרם… אבל רק למשתמשים שרוצים זאת. ההתפתחות של רשת לינקדאין של מיקרוסופט היא המרשימה ביותר . החשיפה האורגנית לפוסטים בפיד וגם בקבוצות היא גבוהה ביותר.
-
ההאשטגים ברשת האינסטגראם חשובים לא רק לדליית המידע אלא גם לחשיפה של הפוסטים שלכם באינסטגרם , כך כותבת Kristi Hines במאמר חדש באתר האינטרנט הסמכותי Search Engine Journal האשטאגים (הטקסטים המופיעים אחרי הסימן #) הם למעשה תגיות נושא הניתנות להקלקה, ותפקידן בין היתר הוא לקטלג כל פוסט ולשייך אותו למאגר של פוסטים הקשורים לאותו הנושא. שימוש נכון בהאשטאגים יסייע לפוסטים שלך להגיע לקהל יעד רלוונטי בצורה אורגנית.
-
הציגה לאחרונה מראה חדש לכל דפי הנחיתה של הספרים המוצגים באתר שלה . משתמשי Goodreads יכולים להצטרף לתצוגה החדשה, אך עדיין לחזור לגרסה הישנה בכל עת. רשת ביקורות הספרים Goodreads קיימת מאז 2007. בתחילת 2021, היו ל-Goodreads יותר מ-90 מיליון חברים, וזה הישג מרשים ומהווה עדות ליכולתה לעמוד במבחני הזמן. Goodreads היא רשת חברתית מועילה המתמקדת בספרים. חובבי ספרים יכולים להתחבר לחובבי ספרים כמוהם ולשתף את ביקורות הספרים שלהם. האתר מספק גם המלצות על ספרים על סמך היסטוריית הקריאה של המשתמש. משתמשים יכולים להצטרף למועדוני קריאה וירטואליים ולהתרועע עם אנשים בעלי טעם ספרותי דומה לשלהם.
-
Hootsuite היא פלטפורמת ניהול מדיה חברתית שנועדה להקל על מנהלי תוכן ומידענים וגם אנשי שיווק לתזמן פוסטים, לנתח ביצועים ולנהל מספר חשבונות בבת אחת. מלבד האפשרות לניהול החשבונות ברשתות השונות, HootSuite מאפשרת לכם לתזמן פוסטים בזמן אמת, בשעות ספציפיות ובפרקי זמן עתידיים. כדי שלא תציפו ותתישו את העוקבים אחריכם אפשר לקבוע פרק זמן סביר בין פוסט לפוסט.
-
היתרון של טוויטר ואינסטגרם הוא שאתה יכול להירשם לקבלת עדכונים על פי נושאי ותחומי עניין ( וגם מילות מפתח/ תגיות נושא ) והם גם לא מציפים אותך . כלומר , אחת לשבוע , אתה מקבל בטוויטר או באינסטגרם ( וגם בטמבלר) כמה וכמה עדכונים במשורה על פי נושאים , ללא קשר לרשימת החברים או העוקבים . יעיל מאד ומועיל מאד . כך לדוגמא, נראת רשימת הנושאים לעדכונים שלי בטוויטר :
-
פיד ברירת המחדל מכונה Home והוא מציג למשתמשים תכנים שנבחרו על ידי "מנגנון הגילוי" האלגוריתימי של החברה, כולל פוסטים מעמודים שאינם עוקבים אחריהם בהכרח - חוויה שמזכירה את פיד גילוי התכנים של המתחרה טיקטוק. לצד זאת, נוסף פיד נוסף בשם Most recent שבו מופיעים בסדר כרונולוגי פוסטים ששיתפו חברי קבוצות בפייסבוק , דפי נושא וחברים . הפיד של Most recent לא כבול לאלגוריתם הגילוי (Engagement-based ranking ) שבדרך כלל מציג רק 4-6% מהפוסטים של החברים ומקבוצות הפייסבוק ... לעומת זאת, בפיד הכרונולוגי Most recent הגילוי מגיע לכמעט 80% והוא במיוחד יעיל למעקב אחר פוסטים חדשים בקבוצות פייסבוק .
-
רשת לינקדאין ממשיכה להתפתח ורמת הEngagement - של הפוסטים בה היא הגבוהה ביותר מבין הרשתות החברתיות לינקדאין הכריזה זה עתה על שלוש תכונות חדשות עבור מותגים לקידום מוצרים, מעקב אחר מגמות וביצועים נוספים באמצעות ניוזלטרים. ניתן ליצור מנויי ניוזלטר נוספים. עם ניוזלטרים של LinkedIn, ניתן לפרסם מאמרים מעניינים ולבנות קהילת מנויים באמצעות הודעה חד פעמית לעוקבי הדף שלך והודעות מתמשכות למנויי הניוזלטר שלך.
-
-
בשנתיים האחרונות התגבש בפייסבוק פיד שלישי שמאפשר לך מעקב וניטור פוסטים מעשרות או מאות קבוצות פייסבוק שאת/ה חבר בהם. גם הפיד של הקבוצות אינו כבול לאלגוריתם הרגיל של פייסבוק והוא מונחה ע"י אלגוריתם אחר יעיל ומועיל למדי. באמצעות פיד ניטור הקבוצות אני רואה כ50% מהפוסטים בכל הקבוצות בהן אני חבר , וזאת לעומת כ4% מהפוסטים בקבוצות באמצעות פיד ברירת המחדל והפיד הכרונולוגי.
-
רשת לינקדאין ממשיכה להתפתח ורמת הEngagement - של הפוסטים בה היא הגבוהה ביותר מבין הרשתות החברתיות לינקדאין הכריזה זה עתה על שלוש תכונות חדשות עבור מותגים לקידום מוצרים, מעקב אחר מגמות וביצועים נוספים באמצעות ניוזלטרים. ניתן ליצור מנויי ניוזלטר נוספים. עם ניוזלטרים של LinkedIn, ניתן לפרסם מאמרים מעניינים ולבנות קהילת מנויים באמצעות הודעה חד פעמית לעוקבי הדף שלך והודעות מתמשכות למנויי הניוזלטר שלך.
-
נכון לשנת 2023 , החשיפה האורגנית של פוסטים בפייסבוק היא בטווח של 1.1% – 2.2% ( כלומר בקושי 2 אחוז מהעוקבים/חברים שלכם רואים את הפוסטים שלכם) . החשיפה באינסטגרם יחסית יותר גבוהה : % 9.4 וברשת לינקאדין : 5.3% הקבוצות בפייסבוק , במיוחד , הרגישו ירידה משמעותית בחשיפה בשנה האחרונה בסקירה יש הסבר על המנגנון החדש של פייסבוק (מבוסס AI ) למעקב אחרי קבוצות עניין
מַדְרִיכֵי נוֹשְׂאִים
-
ד"ר יפה אהרוני : האתר של Marcus P. Zillman כולל הרבה מקורות מידע בנושאים שונים. אחת הרשימות שעודכנה לאחרונה היא רשימה של מדריכי נושאים ופורטלים לשנת- 2021 . הרשימה כוללת הרבה מקורות מידע מסווגים על פי הקטגוריות הנושאיות הבאות: חינוך ואקדמיה, כלכלה ועסקים, ממשלה וסטטיסטיקה, מדעי הרוח, מידע ומדע המידע, משפטים, רפואה, חדשות, מדע והנדסה ומדעי החברה כול אחת מהקטגוריות כוללת קישורים לאתרים רבים רלוונטיים בתחום. לדוגמה – מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים 2021, חיפוש אנשים ועוד.
-
מדובר על מפתח סיווגים שהחל כיוזמה בינואר 2020 של המידען עמי סלנט . כל המפתחות והסיווגים עוברים בדיקה וסינון על ידי עורכי האתר . תהליך הבדיקה והסינון מתבצע לפי שיקולים מקצועיים . הערכת מקורות: כל אתר וכל מאמר עוברים הערכה מקצועית ונבחנים מבחינת איכות המידע והתועלת לאיש המקצוע . החידוש של האינדקס הוא המיפתוח של פוסטים חשובים גם במדיה החברתית ( פייסבוק וטוויטר) שבדרך כלל טובעים בנהר הסוחף והגועש של המדיה החברתית וקשה מאוד אחר כך למצוא אותם.
-
-
-
-
-
-
-
מַעַרְכוֹת נִהוּל תֹּכֶן (CMS)
-
-
הבלוג של דניאל זריהן : בעלי אתרים יכולים לבחור כיום בין מגוון מרשים ביותר של מערכות לניהול תוכן (או CMS – Content Management System) החל ממערכות ניהול, המיועדות לאתרים אישיים, אתרי תדמית ובלוגים, דרך מערכות המיועדות לאתרים מורכבים יותר עם עשרות ומאות דפים, ועד לאתרי מסחר אלקטרוני הדורשים משאבי מערכת רבים.
-
מערכת דוקומנטום מתוצרת חברת EMC מותקנת במשרד המשפטים מאז שנת 2005, המערכת משמשת את המשרד לבניית תשתית רוחבית לניהול ואחסון מסמכים עבור יחידות המשרד באופן המספק פתרון מהיר ואחיד להקמה, לניהול מסמכים ולצפייה בארכיונים סרוקים. סביב מערכת הדוקומנטום נבנו עשרות פתרונות ייעודיים ומערכות אפליקטיביות המקושרות ומשתמשות בה לאחסון ואחזור מסמכים, דוגמה להנחלת תהליכים רוחביים באמצעות מערכת דוקומנטום המשפיעים הוא שילוב פרויקט הסריקה במערכת הדוקומנטום, שילוב הנותן מענה זמני ליחידות השונות לצורך באחסון דיגיטלי של מסמכים סרוקים ולגישה של משתמשים מורשים מטעם היחידות למסמכים הסרוקים.
-
-
אף על פי שהוא שוחרר רק בשנת 2016, אלמנטור זינק במהירות מבין השורות וכעת הוא אחד מבוני העמודים הפופולריים ביותר שקיימים עם יותר מ -1.2 מיליון התקנות פעילות, על פי WordPress.org. הוא מציע גרסה חינמית נדיבה המאפשרת לכם לבנות עיצובים מורכבים באמצעות שיטת ״גרור ושחרר״ פשוט ותצוגה מקדימה ויזואלית חיה. ו- Elementor Pro – הגרסה בתשלום – מאפשרת לכם לבנות את כל ערכת הנושא (תבנית האתר) של WordPress באמצעות אותו ממשק גרור ושחרר.
-
-
כלי עזר לניהול מידע
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני : Citefast מאפשרת יצירת ציטוטים ממקורות מרובים, כולל דפי אינטרנט, ספרים, כתבי עת, ערכים באנציקלופדיה, מגזינים, פוסטים במדיה חברתית, פוסטים בבלוג, ערכים במילונים, וידאו, אודיו, סרטים, הערות הרצאות, כנסים, פודקאסטים, עבודות גמר, עיתונים ועוד. Citefast תומכת גם בסגנונות ציטוט רבים, כולל APA 6, APA 7, MLA 8, Chicago ועוד.
-
הבלוג של ד"ר יפה אהרוני : Mybib מאפשרת יצירת ביבליוגרפיות מעוצבות, ציטוטים ויצירות שצוטטו ממקורות שונים כולל אתרי אינטרנט, ספרים, כתבי עת, סרטונים, פוסטים בבלוג, פרקי ספרים, מאמרי כנס, דוחות, תמונות, תזות, ספרים אלקטרוניים, ערכי אנציקלופדיה, סרטים, מפות, ערכים במילונים ועוד רבים. Mybib תומכת במאות סגנונות ציטוטים כולל APA 6 ו-7, שיקגו, הרווארד והרווארד (אוסטרליה), MLA 8, MLA 9., .
-
בסרטון הזה נכיר את לשונית "הוספה" בתוכנת OneNote for windows 10, ונראה מה אפשר להוסיף לעמודים במחברות שיצרנו. תוכנת Onenote היא כמו "תיק דיגיטלי" שאפשר לשים בו המון מחברות דיגיטליות לפי בחירתכם. למשל, מחברת לימודים, מחברת מתכונים וכו'. בכל מחברת יש עמודים שאפשר להוסיף לתוכם טקסט, הוספת טבלה, צירוף קובץ , הוספת תדפיס, היפר קישור, הוספת תמונות, מדבקות - סטיקרים יפים ומגניבים, משוואות, מתמטיקה, סימנים שונים וטפסים של מייקרוסופט.
-
1. איך יוצרים מחברת חדשה 2. איך מוסיפים מקטעים ועמודים (דפים), איך כותבים בדפים. 3. הגדרות התוכנה - מה חשוב לסמן ולהפעיל כדי שהכל יהיה מגובה ומסונכרן. 4. איך לעבור בין המחברות השונות 5. סידור המקטעים ומיון העמודים. 6. איך להוסיף טקסט בעמודים ואיך לעצב אותו. (לשונית "בית"). 7. אפשר להוסיף טבלאות, מסמכים וכו' לדפים (לשונית "הוספה" - אני ארחיב על זה בסרטונים הבאים). 8. איך לבצע חיפוש של מילים מסויימות. 9. צפייה בפעולות האחרונות שביצעתם בתוכנה. 10. רעיונות למחברות שאפשר ליצור.
-
אתר מעולה שנקרא Sejda לעבודה ועריכת קבצי PDF. יש בו פעולות נוספות למשל: איחוד/פיצול קבצי PDF, מילוי טפסים, יצירת טופס ב- PDF, אבטחה והגנה, המרות לפורמטים שונים, הוספת מספרי עמודים למסמך PDF, סיבוב המסמך ועוד... אפשר להשתמש בו במסלול החינמי (עם כמה הגבלות של גודל הקובץ או כמות העמודים במסמך, אבל המסלול הזה בהחלט מתאים למשתמש ביתי-ממוצע שלא צריך יותר מדי אלא פעולות בסיסיות). כל קובץ שמעלים לאתר נשמר בפרטיות ונמחק אחרי שעתיים. ויש גם מסלולים בתשלום שהם ללא הגבלות.
-
Mendeley היא תוכנה חינמית לניהול ביבליוגרפיה ולשיתוף מחקר. באמצעות מנדליי ניתן ליצור, בין השאר, ספריה אישית, לארגן ולנהל קבצי PDF ובאופן אוטמטי לשלוף מטה-דטה ממאמרים ולשתול ציטוטים ביבליוגרפיים. התוכנה מאפשרת חיפוש בטקסט מלא בקבצי PDF, מירקור והוספת הערות, תיוג ודלייה על פי חתכים שונים כמו פרטים ביבליוגרפיים, מילות מפתח, שדות מחבר, כותר, שנה, ועוד. בנוסף, מתפקדת מנדליי כרשת חברתית אקדמית של למעלה משני מליון חוקרים מהארץ ומהעולם, ומכילה מידע על למעלה מ-240 מליון מאמרים. התוכנה תומכת בשיתופיות ומאפשרת גישה למאמרים אחרונים משדה המחקר, איתור כתבי העת הנקראים ביותר, הערכת מאמרים וגילוי ציטוטים, גילוי טרנדים וסטטיסטיקות, יצירת קשר עם חוקרים משדה המחקר, והקמת קבוצות למגוון מטרות.
-
בסרטון הזה אני מסבירה 3 דרכים לעבוד עם הטרלו באופן אישי, יש לטרלו אפשרויות גם לעבודה בצוות אבל לא הסברתי את זה בסרטון הזה. בסרטון אני מסבירה על שלוש דרכים שניתן לעבוד איתן במקביל או לבחור אחת שמתאימה. זו דרך שמאוד עובדת עבורי. אני משתמשת רק באפשרויות החינמיות. ניתן לחבר את הטרלו ללוח השנה כך שיוספו נוטיפיקציות, אני לא ראיתי בזה צורך ולכן לא הסברתי את זה בסרטון הזה. כמובן שחוץ מהטרלו יש עוד הרבה אפליקציות של משימות, זו הדרך שמצאתי שהיא מתאימה ויעילה להרבה אנשים ולעצמי כמובן. אני כאן כדי לעזור לך למצוא את הדרך שתתאים לך.
-
-
-
מה זה Google keep? גוגל קיפ היא אחת האפליקציות הנוחות ביותר לרישום הערות אלא גם תוכלו גם לסנכרן עם אפליקציות אחרות של גוגל כמו גימייל, גוגל דרייב, ויומן של גוגל כמה עולה גוגל קיפ? גוגל keep היא חינמית הכנתי מדריך שדרכו תגלו את כל התכונות בגוגל קיפ, גוגל קיפ לדעתי אחת האפליקציות הכי טובות לשמירת הערות, תזכורות והכנת רשימות ארגון הערות עם תוויות וצבעים תוכלו לרשום הערה ולהגדיר תזכורת שתוצג בדיוק במקום ובזמן המתאימים אני אסביר בסירטון זה כל מה שאתם צריכים לדעת על גוגל keep
בינה מלאכותית (AI): כלים דיגטליים ויישומים חדשנים
-
מתפתחים כלים שיוכלו לזהות טקסטים שנכתבו באמצעות בינה מלאכותית. · אפליקציה בשם GPTZero יכולה לפענח אם טקסט נכתב על ידי אדם או תוכנת ChatGPT. " · סטארט־אפים מגייסים בימים אלה מיליוני דולרים לשירותים המאפשרים להקים אתרים משוכללים בלחיצת כפתור · הפתעה במערכת וויקס, בינה מלאכותית שתסייע ביצירת טקסטים לאתר בתוך העורך עצמו בלי צורך בתוכנות חיצוניות!
-
"זאת מערכת שסקרה את הרשת ויכולה לנהל דיאלוג של שאלות ותשובות בשפה פשוטה וטבעית", מסביר ד"ר יובל דרור , "ההבדל בינה לגוגל, למשל, הוא שאם תשאלי את גוגל שאלה, תקבלי הפניה לעשרה לינקים, ואילו בצ'אטבוט תקבלי תשובה אחת, מסודרת. אם תשאלי בגוגל מה הרצל היה אומר לביאליק לו היה פוגש אותו היום, תקבלי לינקים של זה ושל זה ותיאלצי לעשות את החיבור בעצמך ChatGPT . יכול לעשות עבורך את הסינתזה הנדרשת".
-
לצד היתרונות בשימוש מערכות בינה מלאכותית, קיימים לא מעט אתגרים. בתחום הקניין הרוחני נושא שמירה על זכויות יוצרים מעסיק לא מעט אנשי משפט, חוקרים, אקדמיה ומומחי מידע. בראיון שלהלן, שנערך בין מנהלת בחירה באיגוד ספריות המחקר (ARL) לבין Jonathan Band, יועץ לגוף בשם Library copyright alliance (LCA), מסביר ג'ונתן את סוגיית החלת סעיף שימוש הוגן בזכויות יוצרים על מידע הנוצר ממערכות ביינה מלאכותית.
-
ChatGPT, a chatbot based on the GPT-4 algorithm, is outperforming GPT-3 by a factor of 570, making it the state-of-the-art in AI technology. The potential strength of AI may increase by the summer of 2023, with the engine’s power expanding to 100 trillion parameters. This unprecedented numeric expansion has never been experienced by humanity. ChatGPT’s success highlights the importance of artificial intelligence in the modern world.
-
סנאפצ'ט השיקה את הבוט שלה המבוסס על המערכת של 𝐎𝐩𝐞𝐧𝐀𝐈'𝐬 𝐂𝐡𝐚𝐭𝐆𝐏𝐓 המאפשר למשתמשים לשוחח עמו בצורה דומה לבני אדם. הצעד הזה מהווה חלק ממאמצי סנאפצ'ט לשפר את ההתאמה למשתמשים ולספק חוויות אישיות יותר. בעזרת הבוט הזה, המשתמשים יכולים לשאול שאלות על סנאפצ'ט ולקבל תשובות בזמן אמת, מה שהופך את הפלטפורמה לדומה וקרובה יותר לאופן ההתנהלות של המשתמש. הרעיון הגדול הוא שבנוסף לשיחות עם החברים והמשפחה שלנו מידי יום, אנחנו הולכים לשוחח עם בינה מלאכותית כל יום באופן שגרתי למדי. מבחינת סנאפצ'ט - מדובר במיקוד המכוון לביצוע כשירות הודעות.
-
"אנחנו יוצרים במטא צוות של אנשים מהשורה הראשונה שיהיה אחראי על האצת העבודה שלנו בתחום ה-AI הגנרטיבי", כתב מארק צוקרברג בעמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר. מנכ"ל מטא המשיך ופירט שהצוות יורכב מעובדים שקובצו יחדיו ממחלקות שונות בתחום, והסביר בקווים כלליים לאילו מטרות מייעדת החברה את כלי ה-AI החדשים הללו. לכאורה אין שום דבר מפתיע במיוחד בהודעה הזו של צוקרברג. מדובר בתחום הלוהט ביותר היום ועל כל חברה, בוודאי ובוודאי אחת מענקיות הטק הגלובליות, להפנות משאבים ותשומת לב לנושא. אולם ההודעה בכל זאת מעלה שתי שאלות חשובות.
-
מהנדס פרומפטים ( Prompt Engineering ) הוא בן אדם, שיודע לדבר עם בינה מלאכותית בכדי להפיק ממנה תוצאות הרבה יותר טובות ממה שאדם ממוצע יוכל להפיק. בנוסף, מהנדס פרומפטים אחראי לחקור את הגבולות, החוזקות והחולשות של התוכנה ולשפר אותה לאורך זמן, על מנת לדייק ולנצל את היכולות שלה בצורה הטובה ביותר. הדבר המדהים הוא שבשביל להיות מהנדס פרומפטים, לא צריך ללמוד תכנות או מתמטיקה מורכבת. כל מה שאתם נדרשים זה אנגלית ברמה גבוהה ויכולת לנהל שיחה עם בינה מלאכותית בכדי לייעל את המנגנונים שלה ובכדי שהתוכנה תלמד ממכם ותשתפר.
-
בינה מלאכותית באינסטגרם ובפייסבוק אינסטגרם היא אחת מפלטפורמות הסושיאל הגדולות ביותר בעולם עם למעלה ממיליארד משתמשים פעילים. יכולות ה-AI של אינסטגרם מאפשרות לה לספק תוכן מותאם אישית. פוסטים מומלצים, מודעות וסטוריז הם הלחם והחמאה. עם בינה מלאכותית לאינסטגרם ושילוב אלגוריתמים המנתחים את התנהגות המשתמש, המטרה ליצור פיד מותאם אישית התואם את תחומי העניין של המשתמש. מטא, בעלת פייסבוק ואינסטגרם, משתמשת בבינה מלאכותית כדי לשפר את חווית המשתמש בשלל מוצרים שלהם. אלגוריתמי ה-AI של פייסבוק מנתחים נתוני משתמשים לכל אורך המשפך. לייקים, תגובות, באיזה קבוצות אנחנו מבקרים, כמה זמן אנחנו נעצרים על תמונה או סרטון. אם זה לא מספיק איזה מילים ועל מה אנחנו מדברים עם חברים וכמובן היסטוריית חיפושים. פייסבוק עושה כל כדי להתאים אישית את התוכן והמודעות למשתמשים.
-
מהו ייצוג ידע במערכות בינה מלאכותית? תפיסת ייצוג הידע במערכות בינה מלאכותית מבוססת על העברת ידע אנושי מתקדם למערכות אלה. ייצוג ידע במערכות בינה מלאכותית כולל את ההיבטים הבאים: מאפייני חשיבה אנושית ואופן החשיבה התורם להתנהגות תבונית של המערכת. ייצוג מידע על העולם באופן המובן למחשב כך שיוכל להשתמש בו כדי לפתור בעיות מורכבות, לדוגמה: דיאגנוזות של מצבים רפואיים, יכולת לתקשר עם בני אדם בשפה אנושית. למידה מנתונים לפיתוח תבונה אנושית.
-
אש תחום Bard, קראווסיק, שהוצג לראשונה בפני העובדים ביום ה', ענה על השאלה שהתקבלה ב-Dory. העובד שאל את קראווסיק "Bard ו-ChatGPT הם מודלים גדולים של שפה, לא מודלים של ידע. הם מעולים ביצירת טקסט שנשמע אנושי, הם לא טובים בלהבטיח שהטקסט שלהם מבוסס על עובדות. למה אנחנו חושבים שהיישום הראשון הגדול שלו צריך להיות ב-Search, שבסיסו הוא מציאת מידע אמיתי?" קראווסיק הגיב מיד ואמר: "אני רוצה להיות מאוד ברור: בארד הוא לא חיפוש". הוא המשיך וכתב כי "זה ניסוי שהוא שירות AI שיתופי שדיברנו עליו. הקסם שאנו מגלים בעת השימוש במוצר הוא באמת סביב היותו בן לוויה יצירתי, שיעזור לכם להצית את הדמיון שלכם, לחקור את הסקרנות שלכם וכדומה". עם זאת, קראווסיק מיהר להמשיך ואמר, "אנחנו לא יכולים למנוע ממשתמשים לנסות להשתמש בו כחיפוש".
-
-
-
ChatGPT הוא מודל שפה, לא מנוע חיפוש. מנועי חיפוש כמו גוגל, בינג או יאהו נועדו לחפש ולאחזר מידע באינטרנט. הם משתמשים באלגוריתמים מורכבים כדי לדרג ולאינדקס דפי אינטרנט, תמונות וסוגים אחרים של תוכן. מצד שני, ChatGPT הוא מודל שמשתמש ברשת עצבית מלאכותית ( neural network) כדי להבין ולייצר טקסט. הוא מבין ויוצר טקסט הנראה , לכאורה, הגיוני על סמך הקלט שניתן ל-ChatGPT
-
גוגל בארד (Bard), הצ'טבוט של גוגל שמתחרה ב-ChatGPT, מקבל שדרוג משמעותי ויוכל מעתה למשוך מידע מיישומי גוגל אחרים, ובהם ג'ימייל, גוגל דוקס וגוגל מפות. עם השקתו במאי, גוגל בארד צויד ביכולת לענות לשאילתות על בסיס מידע כללי מהאינטרנט, או מידע פרטני שהונגש לו דוגמת ניתוח מסמכים. ביולי הוא זכה לשדרוג משמעותי, כשרשימת השפות שהוא תומך בהן הורחבה מ-3 ליותר מ-40, בהן גם עברית.
-
מאמר מקיף בן 49 עמודים חוקר את היכולות של ChatGPT כעוזר אוטומטי בתחומים מגוונים, כולל כתיבה מדעית, מתמטיקה, חינוך, סיוע בתכנות ושירותי בריאות. המאמר חוקר את הפוטנציאל של ChatGPT לשפר את הפרודוקטיביות , לייעל תהליכי פתרון בעיות ולשפר את סגנון הכתיבה. לצד זאת המאמר מדגיש את הסיכונים הפוטנציאליים שקשורים בהסתמכות מוגזמת על ChatGPT בתחומים אלה כגון אי דיוק בקוד, יכולות חשיבה לוגית מוגבלות, ביטחון עצמי מוגזם וחששות אתיים קריטיים בכול הנוגע לזכויות יוצרים ופרטיות .
-
-
סקירה של ד"ר יפה אהרוני בבלוג המעולה שלה : כתבה שהתפרסמה ביולי 2023 כוללת טיפים להנחיות (prompts) למגוון פלטפורמות של בינה מלאכותית . (הנחיות בינה מלאכותית הן כל סוג של טקסט, נתונים או שאלה שאומרים ל-AI את התגובה הרצויה שמחפשים.) המאמר מתמקד בשיווק אך מתוכנה אפשר להסיק וללמוד על פלטפורמות בינה מלאכותית בתחומים השונים ולקבל רעיונות להנחיות נכונות..
-
החל מינואר 2024, מודל השפה Gemini ( מבוסס בינה מלאכותית) נגיש דרך אפליקציית ג'מיני. האפליקציה זמינה בחינם לשימוש אישי, וניתן להשתמש בה למגוון משימות, כגון: כתיבה, תכנון למידה , יצירת תוכן. ג׳ימיני של גוגל הופך להיות כלי שאני משתמש בו על בסיס יומי ..במיוחד ג׳ימיני אולטרה שמתחרה בהצלחה רבה ביישום הבינה המלאכותית ChatGPT של חברת OpenAI
-
-
Perplexity.ai שואב את מקורות המידע ממגוון דפי האינטרנט המעודכנים באינטרנט, כולל וולפראם אלפא ומאגרי מידע אקדמיים. לכן , הוא יכול לספק את המענה המדויק והמעודכן ביותר לשאילתה שלכם, לאמת את המידע ולצלול עמוק יותר לתוך הנושא. מצד שני, ChatGPT תלוי במערך הנתונים העצום של קוד וטקסט שנגזרו מהאינטרנט במשך כמה שנים, ומציע , לעתים, מידע לא מדויק ומיושן. Perplexity.ai כמנוע חיפוש נשאר אופציה טובה יותר אם אתם מכוונים למידע עובדתי מכיוון שהוא שואב נתונים מדויקים ועדכניים, מה שמבטיח שאתם יכולים לגשת לנתונים העדכניים יותר ממה שמציע ChatGPT. למרות ש-ChatGPT לא מביא את מקור המידע, התשובות לשאילתות מרתקות ואטרקטיביות יותר. זה תלוי בכם אם הדרישות שלכם הן קבלת מידע ממשי ומדוייק או מכוונות למידע מרתק ומעובד היטב.
-
-
למי שלא מכיר, קלוד הוא צ’אטבוט ג’נרטיבי המבוסס על מודלי שפה גדול (LLM) של חברת אנטרופיק. את החברה הקימו פליטי OpenAI (כן כן, אלה עם ה-ChatGPT וה-Dall-E3) שפחות אהבו את הכיוון שאליו החברה הלכה, ולכן הלכו והקימו חברה מתחרה. מודל השפה שהם שיחררו לציבור היה לא פחות ממדהים. גם בגרסתו החינמית, קלוד2.1 הפגין ביצועים מרשימים, יכולות שפה מדהימות ולא פחות חשוב לנו – צרכנים ישראליים – הוא מצטיין בעברית. כל היכולות הללו הפכו אותו למושלם עבור משימות עיבוד וניתוח טקסט.
-
כבר כמה שנים אני עוקב מקרוב אחרי מנוע החיפוש המעולה you.com 90% מתחום איחזור המידע (מנועי חיפוש) נשלטים על ידי גוגל , ולפעמים בשוליים מתעוררים יזמים שונים המנסים להוכיח שאפשר לחפש גם בדרך אחרת . אחת היוזמות המוצלחות האלו היא You.com. בשנת 2020, ד"ר ריצ'רד סוצ'ר עזב את תפקידו כמדען הראשי של חברת Salesforce כדי להמשיך את שאיפתו ארוכת השנים לבנות מנוע חיפוש, שהוא קרא לו you.com עמיתי ד"ר אלי מירון , חוקר ומרצה במחלקה לתעשייה וניהול באוניברסיטת הן גוריון בנגב ערך לאחרונה כמה וכמה מבדקים השוואתיים בין צ'אטבוטים ( מודלים של שפה ) ומנועי חיפוש מבוססי AI והתרשם במיוחד ממנוע החיפוש you.com ( ראו ממצאי החיפוש שלו במנוע החיפוש You.com, בנספח מס' 1 ) ראשית צריך להבהיר שלא מדובר בצ'אטבוט מודל שפה כמו ג'מיני או GPT4o ואחרים אלא במנוע חיפוש הרותם לעזרתו שורה של צ'אטבוטים קיימים ( מודלים של שפה) ומפעיל בנוסף הליכים של איחזור מידע טקסטואלי.
-
ההכרזה השבוע של מנוע החיפוש YOU.COMשהוא כולל מעתה גם יכולות של חיפוש מבוססות על מודל הAi האחרון GPT-4o מסבה את תשומת לבנו לאותה נבחרת שעולה וצומחת של מנועי חיפוש מבוססי AI ) לא מדובר ביישומים מבוססי אימון שפה כמו ג'ימיני של גוגל וגם לא Claude ). You.com הוא מנוע חיפוש המשלב תוצאות חיפוש באינטרנט באמצעות קטגוריות של אתרים ובינה מלאכותית, זאת בניגוד למנוע חיפוש מסורתי שמציג רק רשימה של קישורים.
-
הניסיון שלי הוא עם הצ'אטבוטים למיניהם : המידע שמתקבל סובל משתי בעיות חמורות-א. כיוון שהצאטים מייצרים תשובות על סמך ההקשר המילולי של השאלה , קשה עד בלתי אפשרי לזהות את הנקודות שהוא הוזה, זו לא בעיה טכנית, זו בעיה מהותית!! הצאטים האלו מתמחים בלייצר תשובות שמילולית נשמעות נכון , ככל שהוא טוב יותר ומשוכלל יותר הבעיה הולכת ומחמירה: נסו לשאול את claude על ספרי ילדים בנושא מסוים בישראל, לדוג', תקבלו שמות של ספרים וסופרים מומצאים, שנראים מאוד מאוד אותנטיים... הנקודה השנייה היא שקשה מאוד להוציא ממנו תוכן לא גנרי: אם אני מחפשת לדוגמה ספרי ילדים בשנות השמונים זה נישה שהצ'אטבוט של הAI לא מצליח להבין. השימוש שלי היום בצ'אטים הוא לבקש מהם שיעצבו לי שאילתות חיפוש שאעתיק ואדביק בגוגל ,באופן כזה שאתגבר על "בועות חיפוש". הטענה שלי היא שחיפוש מידע ברשת מתחלק בין אנשים המתעניינים במידע שימושי והם כנראה הרוב, לבין אנשים בעלי התעניינות מעמיקה בתחום מסוים בדרך כלל "נישתי" ביחס למה שמעניין את הרוב. ככל שהמערכת עובדת עם llm הסיכויים להגבלת תוצאות איכותיות יורד. חיפוש בגוגל פעם היה מחזיר תוצאה של 40 עמודים, היום לא יותר מחמש.
-
מומחי עיתון "וולט סטריט ג'ורנל" (WSJ ) החליטו לבדוק את הסוגייה הזו על מספר נושאים שונים. חלק מקצועיים כמו תחום הפיננסים, הבריאות וכו' וחלק יותר "פשוטים" כמו סיכום תוכן, כתיבת מאמרים וכו'. לשם כך הם בחרו את 5 יישומי הAI הכי פופולאריים בקטגוריה והריצו להם מספר בחינות ומבדקים מעין תחרות "אולימפית" . התוצאות אולי הפתיעו, אבל הצ'אטבוט בו אני משתמש רבות לא אכזב. בכל המבדקים השתמשו מומחי עיתון וולט סטריט ג'ורנל (WSJ ) בגרסאות בתשלום של הצ'אטבוטים מבוססי AI .
-
עכשיו אפשר לקבל מממשקי Gemini תשובות על סמך מידע בזמן אמת ממפות Google, מ-'Google חיפוש טיסות', מ-'Google בתי מלון' ומ-YouTube – ולהשלים בעזרתן יותר משימות במקום אחד. העובדה כי ג'ימיני של גוגל מסוגל היום לתמצת מידע מYOUTUBE ולהציגו בתשובות שהוא מעבד ומציג היא קפיצת מדרגה מבחינת היכולות של יישומי הבינה המלאכותית. ג'מיני עבר ממודלים לשוניים כמו LaMDA ו-PaLM 2, תוך שימוש ב-Google DeepMind. זה מצביע על כך שכוחות העיבוד הלשוניים שלו מפותחים מאוד.
-
הרצתי הנחיות ( פרומפטים) בכל אחד מהיישומים הנ"ל והתוצאות הטובות ביותר קיבלתי בג'ימיני של גוגל . היישום gemini של גוגל הצליח לייצור אינטגרציה בין כל סוגי המקורות המידע , כולל סיכום וגם ארגון המידע על פי ראשי פרקים ותרגום לעברית של מקורות באנגלית הרבה מעבר לויקיפדיה. . לעומת זאת , הפרומפטים שהרצתי ביישום הבינה המלאכותית ChatGPT הניבו אמנם , תשובות טובות אך ללא יכולת לארגן ולייצור אינטגרציה בין מקורות המידע. חסרון נוסף היה : חוסר עדכניות של מקורות המידע .
-
עם התרחבות השימוש הפופולרי בכלי בינה מלאכותית יוצרת, השאלה אם הטקסט שמולנו נכתב על ידי אדם או על ידי כלי AI הופכת רלוונטית יותר ויותר. היכולת להכריע לגבי מקורו של הטקסט מהותית במיוחד בתחומי הההוראה והמחקר האקדמי. כלים חדשים שפותחו לאחרונה מנסים להציע פתרון מושכל לסוגיה זו. אך האם הכלים הללו עומדים במשימה? בפוסט זה אסקור בקצרה ארבע אפשרויות חינמיות ואנסה להצביע על היתרונות והחסרונות שלהן: zerogpt, quillbot, scribbr, gptzero
-
המנוע של OpenAI משתמש בטכנולוגיות מתקדמות של עיבוד שפה טבעית (NLP) כדי להבין את השאילתה שלך ולספק לך את התוצאות הטובות ביותר. הוא מסוגל לזהות את המילים המפתח, את הקשר ביניהן ואת הכוונה הכללית של השאילתה. ההבדל העיקרי בין המנוע של OPENAI לבין מנועי חיפוש מסורתיים הוא שבמקום לספק רשימת אתרים, ChatGPT מסוגל להיכנס לתוך אתרים אלו, לזהות את המידע הרלבנטי לשאילתה, לשאוב ולעבד אותו לכדי טקסט קצר ומסכם. כשנשאל אותו איפה אפשר לצאת לאכול בתל אביב ביום שישי, הוא לא יביא קישורים לאתרי המלצות, אלא ייצר טקסט עם הצעה למסעדות אפשריות ותיאור של כל אחת מהן. אם נבקש מידע על אירוע חדשותי מסוים, הוא לא יציג רשימה של כתבות מאתרי חדשות, אלא כתבה שמסכמת את ההתפתחויות האחרונות
-
Perplexity : פלטפורמת Perplexity דולה עדכונים אחרונים, מצטטת מחקרים ומאמרים ממקורות אמינים. הממצאים כוללים תאריכים וקישורים, מה שהופך אותה לאידיאלית למטרות מחקר מקצועיות או אקדמיות. ChatGPT: ChatGPT מספק סיכום ממצה היטב וכולל ציטוטים, אך המידע לא היה מפורט כמו מה שסופק על ידי Perplexity. למרות שהממצאים כללו שיחה מעניינת , היא חסרה את החדשות והעדכונים העדכניים ביותר בנושא.
-
בשבוע האחרון גוגל הציגה את Gemini 2.0 Flash Thinking Experimental כדגם AI חדש המיועד להליכי הסקה מתקדמים וכעת הוא הושק גם למשתמשי אפליקציית Gemini. שלא כמו מודלים סטנדרטיים של שפה שמתעדפים יצירת תגובות שוטפות, Flash Thinking שואפת לפרק את תהליך החשיבה וההסקה שלה, להציג חשיבה/הסקה שלב אחר שלב, להעריך אפשרויות מרובות ולהסביר את מסקנותיה בצורה מובנית יותר.
-
אודות "ידע וסקרנות דיגיטלית " ראשי הרשמה לעדכונים המרפסת של עמי סלנט קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי תגיות הכי נצפות: בתי-ספר כלים-דיגיטליים כלים-מתוקשבים למידה-מקוונת למידה-מרחוק חיפוש באתר... STORM מחולל הסקירות מבוסס AI של אוניברסיטת סטנפורד – הערכה 1253 0מאת ami5 חודשים לפניב בינה מלאכותית בחינוך · בינה מלאכותית וחינוך · מיומנויות מידע אוניברסיטת סטנפורד הוציאה לשימוש חופשי את מחולל הסקירות שלה אתם כותבים את הנושא שאתם רוצים לקבל סקירה לגביו כותבים את המטרה של הסקירה והמודל של סטנפורד יוצר לכם סקירה עם ביבליוגרפיה לאורך כל הסקירה המודל מצטט לכם את האתרים והמקורות שמהם הוא לקח את המידע!!
-
סוכן מחקר מרשים במיוחד, שמקבל שאילתה מהמשתמש, בונה תוכנית מחקר מפורטת לפי שלבים שניתן לערוך או לאשר, ואחרי האישור יוצא לדרך ומחפש באינטרנט בעשרות אתרים שונים, תוך ניתוח מעמיק והצלבת מקורות. לבסוף מרכיב דוח מפורט (לי יצא מעל 10 עמודים ב-PDF), שניתן לייצא לdocs. כל התהליך לוקח מספר דקות. עובד בצורה המשכית, וממשיך לבצע חיפושים כמו שאנחנו היינו עושים, לפי מה שהוא מגלה בדרך.
-
שאלת המפתח מבחינתי כמידען ואיש מקצוע בחינוך מתוקשב היא היקף ועומק מקורות המידע המכוסים ע"י צ'אטבוטים מבוססי AI כגון CHATGPT , GPT-4o ג'ימיני של גוגל , PERPLEXITY ואחרים . אגב , בדקתי את כל יישומי הבינה המלאכותית במצב של מינוי בתשלום . איכות הסיכומים של כלי AI אלו הולכת ומשתפרת מחודש לחודש , וגם הצבירה של Datasets משתפרת משמעותית , אבל עומק הכיסוי של מקורות המידע נותר רדוד , כלומר , יש כיסוי מעולה של מקורות המידע בWEB , אבל לשכבת מידע עמוקה יותר של מאגרי מידע אקדמאיים וספריות דיגיטליות הם לא מגיעים. עוד מתברר כי גם למאגרי מידע של עבודות אקדמאיות לתואר שני ולשלישי ברחבי העולם הם לא מגיעים וגם לא לשכבת המידע של open-access repositories
-
התבקשתי להכין הרצאה מצולמת על משוב (feedback ו- feedforward). בפוסט קודם התייחסתי לאופן שבו יצרתי בעזרת הכלי המדהים הזה טקסט דבור משולב בהומור המנגיש את הנושא באופן ידידותי ולא אקדמי מידיי (בעזרת יצירת הפודקאסט וממנו בקשה לכתיבת ההרצאה בשפה דבורה ונגישה). ועכשיו, אחרי שסיימתי את תהליך הכתיבה: לאחר שערכתי, השמטתי, הוספתי, ...ו...קיבלתי טקסט שאני מרוצה . בתהליך הזה NotebookLM נתן פייט ל- Claude.
-
איך לעבוד עם המערכת החדשה של גוגל - NotebookLM? מדריך מקיף ופשוט שלב אחרי שלב
Loading...איך לעבוד עם המערכת החדשה של גוגל - NotebookLM? מדריך מקיף ופשוט שלב אחרי שלב
Loading...new
רשתות חברתיות
-
מטא (Meta), ענקית הרשתות החברתיות המחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של יצירת רשת חברתית טקסטואלית חדשה שתספק למשתמשים אלטרנטיבה לטוויטר וצפויה להיבנות בצורה מבוזרת, בדומה לפלטפורמת מסטודון, Bluesky אמנם עדיין בגרסת בטא, וניתן בינתיים רק להיכנס לרשימת ההמתנה לאתר, אך בבסיסה עומד פרוטוקול אינטגרטיבי מסוג אחר עבור רשתות חברתיות, שהחברה למעשה תאגד את כולן – כל אחת והייחודיות הקהילתית שלה – לכדי פלטפורמה אחת, מבוזרת וללא שליטה של אדם אחד על הנעשה בה. טווח החשיפה Organic reach לפוסטים של פייסבוק כל הזמן בירידה. הטווח הממוצע לפוסט אורגני בפייסבוק יורד ל -5.2%. (בסוף 2019 הוא עמד על 5.5%, ושנה לפני כן היה 7.7%). שיעור המעורבות הממוצע ( Engagement rate ) בשנת 2020 בפוסט אורגני בפייסבוק עמד על 0.25%. המספר הזה הלך ויורד ל -0.08% בשנת 2022 המצב בקבוצות פייסבוק מבחינה חשיפה אורגנית אפילו נעשה יותר גרוע , יש ירידה משמעותית בחשיפה האורגנית בעקבות השינויים באלגוריתם של פייסבוק. אינפלציה של קבוצות פייסבוק. כל שנה נפתחות מאות או אלפי קהילות בפייסבוק, עוד ועוד אנשים מצטרפים אבל תשומת הלב שלהם לא יכולה להתחלק בין כולן. התוצאה : מעט מאד חברים בקבוצת פייסבסוק שלכם רואים את הפוסט שלכם ומדובר רק ב2 אחוז מכלל החברים שלכם בקבוצה!!.
-
פיד ניטור הקבוצות בפייסבוק : כיום אם אחד מחבריכם בפייסבוק נמצא בקבוצת פייסבוק כלשהי אליה הצטרפתם, אז ברוב המקרים תקבלו מייד הודעה אצלכם על הפוסט . חוץ מהם , מרבית הפוסטים האחרים בקבוצה כלל לא יגיעו לידיעתכם , במיוחד בקבוצות גדולות. בשנתיים האחרונות התגבש בפייסבוק פיד שלישי שמאפשר לך מעקב וניטור פוסטים מעשרות או מאות קבוצות פייסבוק שאת/ה חבר בהם. גם הפיד של הקבוצות אינו כבול לאלגוריתם הרגיל של פייסבוק והוא מונחה ע"י אלגוריתם אחר יעיל ומועיל למדי. באמצעות פיד ניטור הקבוצות אני רואה כ50% מהפוסטים בכל הקבוצות בהן אני חבר , וזאת לעומת כ4% מהפוסטים בקבוצות באמצעות פיד ברירת המחדל והפיד הכרונולוגי. כמידען העוסק באיסוף מידע וסינון מידע, מצאתי כי פיד הניטור הקבוצתי מביא לי את התועלת הרבה ביותר.
-
הרשת החברתית הלוהטת של הרגע, בכל הנוגע לקליטת פליטי טוויטר לפחות, היא Mastodon. בניגוד לאינסטגרם ופייסבוק הרשת, הזו לא נמצאת בשליטה של חברה מסחרית, והשימוש בה חינמי ונטול פרסומות. הרשת הוקמה ב-2016 על ידי איגון רוצ'קו, ממומנת באמצעות גיוס המונים וכללה עד לאחרונה כמה מאות אלפי משתמשים, רובם אירופאים. אלא שבשבוע האחרון חווה הרשת צמיחה משמעותית: רוצ'קו סיפר בעצמו השבוע כי הרשת ראתה יותר מ-230 אלף משתמשים חדשים מאז 27 באוקטובר, יממה לאחר שאילון מאסק צעד למשרדי טוויטר עם כיור ושינה את שם המשתמש שלו ל"צ'יף טוויט" בצעד שעורר פניקה בקרב לא מעט משתמשים
-
-
הרשת החברתית Threads הפכה לשחקן משמעותי יותר בנוף המדיה החברתית מספרי המשתמשים העדכניים ביותר מציגים אבן דרך משמעותית עבור הרשת החברתית Threads: הרשת חצתה כבר את תקרת 150 מיליון משתמשים פעילים חודשיים, לפי Meta. טווח החשיפה האורגנית והמעורבות של רשת Threads גבוהים יחסית , ואתם נחשפים להרבה יותר פוסטים מעניינים של אלו במעקב על ידכם . ההערכה היא שהחשיפה האורגנית רשת Threads היא בסביבות 40% לעומת 4% בפייסבוק ו2% בטוויטר.
שיטות ואסטרטגיות לחיפוש מידע מנקודת מבט מידענית
-
לציון יום השנה ה-50 למלחמת יום הכיפורים שיחול בחודש אוקטובר השנה השיק לאחרונה ארכיון צה"ל במשרד הביטחון אתר אינטרנט גדול ומקיף, ובו עשרות אלפי מסמכים, תצלומים, קטעי וידאו, הקלטות ועדויות מהמלחמה. האתר שעלה היום לאוויר, חושף ומנגיש לראשונה לקהל הרחב חומרים מקוריים בהיקף ניכר אודות מלחמת יום הכיפורים, ביניהם: 15,301 תצלומים, 6,085 מסמכים, 215 סרטים, 40 הקלטות אודיו ו- 169 מפות, שבכוחם להמחיש את זירת הקרבות, שיקולים והתלבטויות של מקבלי ההחלטות, אירועים דרמטיים בלחימה ורגעים קטנים בחיי הלוחמים
-
מסד הנתונים הראשי של "יד ושם" נסתר ממרבית המשתמשים אבל מבחינה מידענית הוא אוצר בלום . מבחינה טכנולוגית, בסיס נתונים של יד ושם הוא הוא כלי/תוכנה שמאחסן את הנתונים ההיסטוריים על השואה ומאפשר שליפה, בדיקה ועדכון של חלקים מסוימים של נתונים באופן מהיר וקוהרנטי – DBMS database management system. בארגונים גדולים כמו " יד ושם ", עם כמויות נתונים גדולות וצרכים ארכיוניים הדורשים שימוש בכלים וטכנולוגיות מתקדמים, גדולים וחזקים יותר כגון בסיסי נתונים, הפליא לעשות הצוות הטכנולוגי של " יד ושם" והקים בסיס נתונים מעולה שמאפשר חיפוש רגיל וחיפוש מתקדם, כולל חיפוש מורפולוגי ,
-
חִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי (Contextual search) הוא כלי עזר שנועד להקל על המחפש באמצעות הצבעה על ההקשר הכולל של החיפוש ולא רק מופעי מילות חיפוש. החיפוש בגוגל מראה את מילות חיפוש והרלבנטיות אבל לא בהכרח את ההקשר הכולל יותר . אבל אם תחפשו במאגרי הספריה הדיגיטלית של כותר ותקישו על הכותרת של המאמר מייד תקבלו את הקטע הרלבנטי ולא רק את מילות החיפוש .
-
החל מינואר 2024, מודל השפה Gemini ( מבוסס בינה מלאכותית) נגיש דרך אפליקציית ג'מיני. האפליקציה זמינה בחינם לשימוש אישי, וניתן להשתמש בה למגוון משימות, כגון: כתיבה, תכנון למידה , יצירת תוכן. ג׳ימיני של גוגל הופך להיות כלי שאני משתמש בו על בסיס יומי ..במיוחד ג׳ימיני אולטרה שמתחרה בהצלחה רבה ביישום הבינה המלאכותית ChatGPT של חברת OpenAI
-
"הניסיון שלי הוא עם הצ'אטבוטים למיניהם : המידע שמתקבל סובל משתי בעיות חמורות-א. כיוון שהצאטים מייצרים תשובות על סמך ההקשר המילולי של השאלה , קשה עד בלתי אפשרי לזהות את הנקודות שהוא הוזה, זו לא בעיה טכנית, זו בעיה מהותית!! הצאטים האלו מתמחים בלייצר תשובות שמילולית נשמעות נכון , ככל שהוא טוב יותר ומשוכלל יותר הבעיה הולכת ומחמירה: נסו לשאול את claude על ספרי ילדים בנושא מסוים בישראל, לדוג', תקבלו שמות של ספרים וסופרים מומצאים, שנראים מאוד מאוד אותנטיים... הנקודה השנייה היא שקשה מאוד להוציא ממנו תוכן לא גנרי: אם אני מחפשת לדוגמה ספרי ילדים בשנות השמונים זה נישה שהצ'אטבוט של הAI לא מצליח להבין. השימוש שלי היום בצ'אטים הוא לבקש מהם שיעצבו לי שאילתות חיפוש שאעתיק ואדביק בגוגל ,באופן כזה שאתגבר על "בועות חיפוש". הטענה שלי היא שחיפוש מידע ברשת מתחלק בין אנשים המתעניינים במידע שימושי והם כנראה הרוב, לבין אנשים בעלי התעניינות מעמיקה בתחום מסוים בדרך כלל "נישתי" ביחס למה שמעניין את הרוב. ככל שהמערכת עובדת עם llm הסיכויים להגבלת תוצאות איכותיות יורד. חיפוש בגוגל פעם היה מחזיר תוצאה של 40 עמודים, היום לא יותר מחמש.
פודקסטים Podcasts
-
אם נסתכל על הפודקאסטים הפופולריים כרגע ונלחץ על החץ, נגלה מגוון תחומים. נראה את הפודקאסטים המובילים בקטגוריה "חברה ותרבות", בקטגוריה "קומדיה", פודקאסטים מובילים בקטגוריה "חינוך," "היסטוריה לילדים", "חושבים טוב", פודקאסט להורות עם עינת נתן ועוד. כאמור, קיים מגוון עצום של פודקאסטים, בכל תחום: טכנולוגיה, אמנות, בריאות, טלוויזיה וקולנוע. פשוט מכרה זהב.
-
-
-
אַגְרֶגָטוֹרים ( צוברי מידע מתעדכנים)
-
אַגְרֶגָטוֹר : שירות של שליפת מידע ממקורות שונים והעברתו ללקוח על-פי העדפותיו המקצועיות או תחומי העניין שלו. אַגְרֶגָטוֹר הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע . מבחינים בין אגרטור מתוקשב ובין אגרטור אנושי . כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים : אגרטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן . אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית .
-
-
-
בעבודתי השוטפת כמידען אני עוסק רבות באיסוף מידע באמצעות אגרגטורים ( ראו סקירה שלי : יסודות באיסוף מידע בענף המידענות : אגרגטורים ותפקידם ) ואחד האגרגטורים האלו הוא AlternativeTo זהו מרכז מידע מועיל מאד למציאת חלופות לאפליקציה או לכלים דיגיטליים שאתם משתמשים בהם . אפשרויות הסינון שימושיות במיוחד מכיוון שהם מאפשרים לי למצוא את האפליקציה שאני רוצה. בהחלט ממליץ על האתר הזה. מרכז המידע הטוב ביותר לבחירת תוכנות וכלים דיגיטליים , מציאת חלופות חינמיות ולא מאוד פופולריות (אך טובות למדי ).
